ביאור:עבר רחוק

הגדרה

"עבר רחוק", "עבר מוקדם" או "עבר לעבר" הוא פועל המתייחס לפעולה שבוצעה עוד לפני מה שמסופר עליו באותו משפט (שכולו בעבר).

באנגלית past perfect ובלטינית plus quam perfectum - ראה על כך בהרחבה בערך Pluperfect בוויקיפדיה באנגלית.

במקרא הדבר בא לידי ביטוי בכך שהנושא מוזכר לפני הנשוא.

כלומר, במקום לכתוב "וידע האדם" כמקובל בתנ"ך (ו' ההיפוך מעתיד לעבר) כתוב "והאדם ידע".

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

דוגמאות

וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָה. (בראשית ד, א)

כפי שמפרש רש"י שהוא ידע את חוה עוד כשהיו בגן עדן: "שאם כתוב 'וידע אדם' נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים" (ויש בכך להוציא מדעות הנוצרים הרואים ביחסי אישות דבר שיש בו חטא)

וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. (בראשית יד, יח)

(ראה בהרחבה בדף ביאור:בראשית יד יח)

וַיהֹוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גׇּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהֹוָה מִן הַשָּׁמָיִם. (בראשית יט, כד)

(רש"י: "בעלות השחר". וזאת למרות שבפסוק הקודם נכתב "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא (זרחה) עַל הָאָרֶץ")

וַיהֹוָה פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְהֹוָה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. (בראשית כא, א)

(וכותב רש"י: "...שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך")

וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כׇּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא. (בראשית לא, לד)

(וכותב רש"י: "כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחפש באהל האמהות")

וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקׇם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה. (בראשית כה, לד)

יעקב נתן לעשו את הלחם והנזיד עוד לפני שעשו מכר לו את הבכורה, להדגיש שהמכירה לא היתה תחת לחץ רעבו של עשו. והראיה שלאחר שהלך "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה". (הרבנית שרון רימון, תורת עציון, 243)

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה. (בראשית לט, א)

(והוא הרי כבר הורד בבראשית לז לו)

וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יְהֹוָה אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק. (שמות כד, א)

(וכותב רש"י: פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות)

וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם. (שמות כד, יד)

(וכותב רש"י: ואל הזקנים אמר - בצאתו מהמחנה)

וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כׇּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. (במדבר ג, יב)

("ואני לקחתי" ארע בעבר)

וְדָוִד אָמַר אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת כׇּל אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר וְלֹא נִפְקַד מִכׇּל אֲשֶׁר לוֹ מְאוּמָה וַיָּשֶׁב לִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה. (שמואל א כה, כא)

(רש"י: "בלבו, כשאמרו לו נעריו גידופי נבל...")

וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל הָעִיר וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ. (מלכים ב כד, יא)

בפסוק לפני כן כבר "עָלוּ עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלָ͏ִם, וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר"

וּשְׁמוּאֵל מֵת וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כׇּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ. (שמואל א כח, ג)

(והוא כבר מת בשמואל א כה א)

וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ מְאֹד. (מלכים א ב, יב)

(שלמה כבר הומלך בפרק א, לפני מותו של דוד)

וּמׇרְדֳּכַי יָדַע אֶת כׇּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מׇרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה. (אסתר ד, א)

מרדכי ידע את שהמן ציוה להרוג את היהודים עוד לפני שיצאו הרצים, מכיוון שהיה מקורב למלכות.

הערות

אולי גם המילה "היתה" בפסוק השני בתורה:

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. (בראשית א, ב)

קיצור דרך: plusquamperfectum