ביאור:מלכים א ה

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה

ממלכתו ועושרו של שלמה

"מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן" (יג) - ארז הלבנון

א וּשְׁלֹמֹה הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל הַמַּמְלָכוֹת, מִן הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים מנהר פרת ועד ארץ פלישתים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם, מַגִּשִׁים מִנְחָה וְעֹבְדִים אֶת שְׁלֹמֹה כָּל יְמֵי חַיָּיו. {פ}
ב וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה שאכלו בבית שלמה לְיוֹם אֶחָד: שְׁלֹשִׁים כֹּר מידת נפח של דבר יבש. כור הוא בין 250 ל-512 ליטר סֹלֶת קמח חיטים מובחר וְשִׁשִּׁים כֹּר קָמַח. ג עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים מפוטמים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי מהמרעה, רגיל וּמֵאָה צֹאן, לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר סוג של איל (ראו בויקיפדיה) וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים מפוטמים. ד כִּי הוּא רֹדֶה מושל, מעביד בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר ממערב לנהר פרת מִתִּפְסַח תפסח - שם של עיר הסמוכה לנהר פרת וְעַד עַזָּה, בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר. וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב. ה וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה. {ס}
ו וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֺת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים רוכבים. ז וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה שהוזכרו בפרק הקודם, בפסוק ז אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה - אִישׁ חָדְשׁוֹ כל אחד מה-12 לעיל, בחודש שהוא אחראי עליו (ולפי רש"י הנציב ה-13 היה אחראי על אדר ב בשנה מעוברת. להרחבה: ניצבי שלמה), לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר. ח וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן קש מעוך לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ לסוסים המהירים, יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה יהיו הסוסים שָּׁם, אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ לפי המכסה שהוטלה עליו. {ס}

חוכמת שלמה

ט וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְרֹחַב לֵב לב גדול, להכיל את החוכמה כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. י וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם, וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. יא וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם: מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל, וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב. יב וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל פתגם, נאום, קינה, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף 1,005 שירים. יג וַיְדַבֵּר עַל הסברים על התכונות של כל הָעֵצִים, מִן הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב שיח הזעתר אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר, וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים. יד וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ. {ס}

שלמה מייבא עצי ארז מחירם מלך צור

פרט מתבליט הובלת העצים מארמון סרגון השני, המתאר הובלת גזעי עצים באוניות פיניקיות. ייתכן שהעיר המבוצרת על האי היא צור

טו וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר הוא חירם שעזר לדוד לבנות את בית הארזים - שמואל ב ה יא אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ במקום אביו, דוד, כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים. {ס}
טז וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: יז "אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה עושי המלחמה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ, עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי. יח וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב, אֵין שָׂטָן אויב וְאֵין פֶּגַע רָע. יט וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי, לֵאמֹר: 'בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ - הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי'. כ וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן. וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים".

רפסודה עשויה מעצים. המילה דֹּבְרוֹת היא מלשון להוליך, להוביל

כא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד, וַיֹּאמֶר: "בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה". כב וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: "שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי. אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים. כג עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם אעשה מהעצים רפסודות (דברי הימים ב ב טו) ואשיט אותם דרומה עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי תבקש ממני וְנִפַּצְתִּים שָׁם אפרק את הרפסודות. וְאַתָּה תִשָּׂא תקח אותם מהחוף לירושלים. וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי אוכל לבני ביתי". כד וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ. כה וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת למאכל לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית נקי - כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה. {פ}
כו וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם. כז וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ. כח וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת לסירוגין, בתורנות: חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ. וַאֲדֹנִירָם עַל הַמַּס אחראי על גיוס האנשים לעבודה. {ס}

סיכום מניין הפועלים להקמת המקדש

כט וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל סבלים, וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר. ל לְבַד מספר העובדים לעיל איננו כולל את: מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים האחראים על הסבלים והחוצבים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה - שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ, וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית אבנים מסותתות. לב וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים אומנים שהובאו מהעיר הכנענית גבל, וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת. {פ}

<< · ביאור:מלכים א · ה · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

מפה של תחומי ממלכת שלמה (פסוק ד) אפשר למצוא ב"דעת מקרא" עמוד פט.
"אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" (פסוק ה) - הביטוי איש תחת גפנו ותחת תאנתו מוזכר גם כנבואה לאחרית הימים בספר מיכה ד, ד.
"אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ" (פסוק יז) - ראו הערת שוליים בש"ב פרק ז.
גם בעסקה עם חירם מתגלית חוכמתו של שלמה: ראשית הוא מציע לשתף את עבדיו בכריתת הארזים ובתמורה ישלם את שכר אנשי צור הפועלים. כך עבדי שלמה יוכלו ללמוד את טכניקת העבודה ולהשתמש בה בעתיד, וגם העבודה תסתיים במהרה והוא לא יצטרך לשלם הרבה שכר לצידונים. על העצים עצמם הוא לא מציע לשלם כלל. חירם לכאורה שמח ומסכים להכל אך אם נדייק במילותיו הוא מתעקש שעבדיו יעשו את העבודה לבדם (וסביר להניח שהכוונה היא ששלמה יצטרך לשלם את משכורתם, ולתקופה ארוכה, עד שיסיימו את המלאכה), ובתמורה הוא מוסיף: "לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי", שעל פי המפורט בפסוק כה מדובר בכמות מכובדת של מזון. אך "ה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (פסוק כו) וכנראה המשא ומתן נמשך, ובסופו שלמה בכל זאת שולח את עבדיו לעבוד יחד עם הפועלים המקומיים (פסוקים כז-כח). (על פי הרב בזק בספרו על מלכים א, עמ' 93)
סגנון דיבור כעין זה במשא ומתן אנו זוכרים מעפרון החיתי המציע לאברהם את מערת המכפלה בחינם, כביכול ("הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ"), אך למעשה בהמשך מבקש תמורתה כסף רב (בראשית כג).

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: איתן האזרחי

ערך בוויקיפדיה: הימן (דמות מקראית)