ביאור:מלכים א ו
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
א
וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו אייר - הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי - לִמְלֹךְ ...בשנה הרביעית למלוך שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה.
ב
וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה: שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ.
ג
וְהָאוּלָם חדר כניסה למקדש. הוא איננו כלול ב-60 אמה שהוזכרו בפסוק הקודם ומכאן שבאופן רשמי איננו חלק מ"הבית". (כמו כן, המידות של ההיכל והדביר בביהמ"ק הן פי 2 לעומת המשכן - ראו שמות כו, ולאולם לא הייתה מקבילה במשכן) עַל פְּנֵי ממזרח ל- הֵיכַל הַבַּיִת, עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת הצד הארוך של מלבן האולם היה לכל אורך הצד הצר (רוחב) של הבית כולו, עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת לצד האורך של הבית כולו.
ד
וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים חלונות חצי שקופים חצי אטומים: עם סורגים (או אלכסוניים, או אטומים בזכוכית, או עם תריסים).
ה
וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת (יצוע) יָצִיעַ בניין צדדי צר סָבִיב אֶת ל- קִירוֹת הַבַּיִת, סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר. וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת מחיצות שחילקו את היציע לשלוש קומות סָבִיב.
ו
(היצוע) הַיָּצִיעַ הַתַּחְתֹּנָה - חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַתִּיכֹנָה - שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית העליונה - שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ. כִּי מִגְרָעוֹת מדרגות נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה כלפי חוץ, לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת כדי שלא יצטרכו לחבר את הקורות (בשרטוט בצבע חום), ששימשו כרצפות ליציעים, על ידי קדיחה בקירות (מהסיבה המוסברת בפסוק הבא).
ז
וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע כפי שהסיעו אותה מהמחצבה ונשאר רק להניח אותה במקומה ללא שום תיקון נִבְנָה, וּמַקָּבוֹת פטישים וְהַגַּרְזֶן, כָּל כְּלִי בַרְזֶל, לֹא נִשְׁמַע כי כלי ברזל מזכירים מלחמה והרס, ולא ראוי שיונפו באתר המקדש (ראו שמות כ, כא: "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי - לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ") בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.
ח
פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה הקומה התחתונה אֶל כֶּתֶף היה בצד הַבַּיִת הַיְמָנִית הדרומית, וּבְלוּלִּים ומדרגות לוליניות יַעֲלוּ עַל אל הקומה הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים הקומה השלישית.
ט
וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ סיים את בנייתו. וַיִּסְפֹּן אֶת הניח תקרה על הַבַּיִת גֵּבִים שכבה תחתונה של התקרה עשויה מלוחות עץ מקושטים וּשְׂדֵרֹת ושכבה עליונה של הגג משורות של עצי בָּאֲרָזִים.
י
וַיִּבֶן אֶת (היצוע) הַיָּצִיעַ עַל מסביב ל- כָּל הַבַּיִת - חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ כל קומה. וַיֶּאֱחֹז החזיק את הרצפה של כל קומה אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים.
{פ}
| איור ממוחשב של בית המקדש |
יא
וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר:
יב
"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אשכון בו בתנאים הבאים - אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי, וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֺתַי לָלֶכֶת בָּהֶם, וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ.
יג
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל".
{ס}
יד
וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ.
טו
וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת ההיכל מִבַּיְתָה מבפנים בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים בלוחות עץ ארז (אולי בגלל שאבני הבית אינן מסותתות, כפי שכתוב בפסוק ז, ועל ידי לוחות העץ מוסתרות האבנים הגסות), מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן התקרה (שהייתה עשויה מקורות של עץ) צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים.
טז
וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה האורך של קודש הקודשים (מירכותי) מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת מקצה ההיכל שתואר בפסוק הקודם בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת הקורות של התקרה, וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר מלפני הקיר (שמכונה כאן "הדביר" כמו קודש הקודשים עצמו) שמפריד בין ההיכל לקודש הקודשים לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים ואותו חדר בגודל 20X20 שימש לקודש הקודשים.
יז
וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת - הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי כאשר הכוונה היא להיכל שלפני הדביר.
יח
וְאֶרֶז ולוחות הארז שהונחו כציפוי על הקירות אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה, מִקְלַעַת פְּקָעִים היו חרוטים עליהם צורות וקישוטים (של פרחים סגורים) וּפְטוּרֵי צִצִּים ופרחים פתוחים. הַכֹּל אֶרֶז, אֵין אֶבֶן נִרְאָה.
יט
וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין מבפנים להיכל הכין אותו, לְתִתֵּן כדי לשים שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה.
כ
וְלִפְנֵי הַדְּבִיר ופנימה מהקיר המכונה "הדביר", שמפריד בין ההיכל לדביר, היה הדביר עצמו:, עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ, וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב, וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר משובח, וַיְצַף מִזְבֵּחַ את המזבח הזהב שבקודש הקודשים אָרֶז בעץ ארז (ובהמשך ציפה אותו שוב בזהב, פסוק כב).
כא
וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה מבפנים לדביר, כלומר בקודש הקודשים זָהָב סָגוּר, וַיְעַבֵּר חיבר בכניסה לדביר שרשראות שיעברו (ברתיקות) בְּרַתּוּקוֹת שרשראות (לקישוט) זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר, וַיְצַפֵּהוּ ואת הדביר עצמו ציפה זָהָב.
כב
וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת. וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר השייך לקודש הקודשים ומונח בסמוך לכניסה אליו (מזבח הקטורת) צִפָּה זָהָב.
| תבליט מוזהב של ארון הברית ועליו הכרובים. הכרובים הגדולים המוזכרים כאן עמדו על קרקע הדביר, ולא מוזכרים בספר מלכים הכרובים שעל הארון - לכן יש מפרשים שהכרובים שעל הארון גם הם היו בבית המקדש, כפי שהיו במשכן, ולצד הארון עמדו כרובים נוספים, גדולים |
כג וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עשויים מעץ זית, עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ הגובה של כל אחד מהכרובים. כד וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית - עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו. כה וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב תבנית, משקל אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים. כו קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי. כז וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי קודש הקודשים, וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת היו מופנות לכיוון קודש הקודשים, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף. כח וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב.
כט וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב סבב, הקיף קָלַע במקלעות, בגילופי איורים פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת צורות של עץ דקל וּפְטוּרֵי צִצִּים, מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן בדביר ובהיכל. ל וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן. לא וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, הָאַיִל עמודי המשקוף מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית המזוזות שלו (של האיל) היו בצורת מחומש. לב וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן, וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב, וַיָּרֶד רידד, ריקע את הזהב שיתאים לצורות שעל העצים: עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב. לג וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל, מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, מֵאֵת רְבִעִית מצורה של מלבן. לד וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים, שְׁנֵי צְלָעִים לוחות הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים על צירים, וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים. לה וְקָלַע גילף (כמו בפסוק לב) כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים, וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה מרוקע על הצורות החקוקות בעץ. לו וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית המקיפה את בית המקדש, והיא פנימית להר הבית, שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית נדבכים של אבני גזית, וְטוּר כְּרֻתֹת קורות גסות (כפי שנכרתו מהעץ) של אֲרָזִים.
לז בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לתחילת מלכות שלמה (ראו פסוק א) יֻסַּד הונחו היסודות עבור בֵּית יְהוָה, בְּיֶרַח זִו בחודש אייר. לח וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל חשוון - הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל (משפטו) מִשְׁפָּטָיו. וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.
<< · ביאור:מלכים א · ו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (פסוק א) - המקום היחיד במקרא שאירוע מתוארך על פי זמנו מיציאת מצרים. נראה שיש כאן רמז שבבניין המקדש התמלאה התכלית של יציאת מצרים - "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות טו, יז). הביטוי "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ" נזכר גם להלן (ח, יג) בפי שלמה: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים".
בית המקדש הראשון נבנה בסביבות 60 לפנה"ס, ומכאן עולה שיציאת מצרים הייתה באמצע המאה ה-15 לפנה"ס. רוב החוקרים מתארכים את יציאת מצרים למאה ה-13 לפנה"ס, ולשיטתם יש להסביר את המספר 480 המופיע כאן כמספר סמלי (טיפולוגי). - סביב הקמת המקדש אנו פוגשים בשמות לחודשי השנה שלא מוזכרים במקומות אחרים: חֹדֶשׁ זִו, יֶרַח הָאֵתָנִים, יֶרַח בּוּל. דומה שיש בכך חגיגיות מיוחדת, כביכול נוצר לוח שנה ייחודי לתקופה זו בלבד. (הרב בזק, עמ' 98)
- "וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן" (פסוק לא) - אך בדה"ב ג, יד מוזכרת פרוכת (והדלתות מוזכרות כבדרך אגב בד, כב). ראו דיון ביומא נד א ואת דברי הרמב"ם והכסף משנה בהלכות בית הבחירה ד, ב. יש שהציעו שהיו גם דלתות, פתוחות תמיד, וגם פרוכת סגורה. בספר מלכים מובלט השוני בין המשכן למקדש, ובדברי הימים דווקא הדמיון. כך למשל במלכים יש שימוש במושגים "היכל" ו"דביר" בעוד שבדברי הימים מוזכר "קודש הקודשים". לכן אולי בדברי הימים מודגשת הפרוכת, כפי שהיה בימי המשכן.
ראו גם
- תיאור מקדש שלמה בדברי הימים ב ג
