ביאור:מלכים א טו
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י
מלכים א: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב
מלכים ב: פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה
א
וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה.
ב
שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.
ג
וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו אבי סבו (אבשלום סבו, היה בנו של דוד המלך).
ד
כִּי ולמה ה' קיים את מלכי בית דוד למרות שחטאו... לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהוָה אֱלֹהָיו לוֹ נִיר נר קטן, קיום למלכותו בִּירוּשָׁלָ͏ִם, לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם.
ה
אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו, רַק למעט בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי.
ו
וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם שושלת רחבעם (כפי שנכתב גם בסוף הפרק הקודם) והכוונה כאן גם לתקופת אבים וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו.
ז
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם.
ח
וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד, וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
ט
וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.
י
וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם, וְשֵׁם אִמּוֹ סבתו (אימו של אביו) מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.
יא
וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה, כְּדָוִד אָבִיו.
יב
וַיַּעֲבֵר ביער, העלים הַקְּדֵשִׁים שהיו פעילים בתקופת רחבעם (לעיל יד, כד) מִן הָאָרֶץ, וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים הפסלים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.
יג
וְגַם הוא גם הסיר ממעמדה אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ סבתו, וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה מלתפקד כמלכה אֲשֶׁר בגלל ש- עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת פסל מעורר פלצות, אימה לָאֲשֵׁרָה לכבוד האשרה (אלילה כנענית), וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
יד
וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ, רַק אך למרות שלא הסיר את הבמות, (בזכות העובדה שהוא עצמו לא הקריב בבמות אלו), אפשר לומר עליו ש- לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהוָה כָּל יָמָיו.
טו
וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו הרכוש שהקדיש אביו משלל המלחמה (וקדשו) וְקָדְשֵׁי בֵּית יְהוָה הוא קידש אותו לבית המקדש, כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים.
טז
וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.
יז
וַיַּעַל עלה למלחמה, התקיף בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה, וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה מצודה ברמת בנימין, צפונית לירושלים, לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא כדי לשלוט על דרכי הגישה לירושלים מצפון לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.
יח
וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים ממה שלקח שישק, (ובכלל זה מה שהוסיף אסא, לעיל פסוק טו) בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית (מלך) הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו, וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר:
יט
"בְּרִית אני מציע לכרות ברית בֵּינִי וּבֵינֶךָ, בֵּין כשם שהייתה בין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב, לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת הברית (שלא תתקפו אחד את השני) שעשית עם בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי ועל ידי כך שתתקיף אותו, הוא יסור מעלי".
כ
וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן עיון - עיר באזור מרג' עיון של ימינו, למרגלות החרמון וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת העיר כנרת וכל תחומה עַל עם (וגם את) כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי.
כא
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא, וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה, וַיֵּשֶׁב בְּתִרְצָה עיר הבירה של ממלכת ישראל (הנמצאת לא רחוק משכם).
כב
וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ הזעיק אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי מבלי שאף אחד יהיה פטור מלהצטרף, וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא, וַיִּבֶן בָּם על ידי חומרי הבניה שפירקו מהרמה הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן העיר גבע שבנחלת שבט בנימין, מזוהה עם הכפר הפלסטיני ג'בע הנמצא צפונית לירושלים, ומשמר את שמה העברי הקדום של העיר וְאֶת הַמִּצְפָּה המצפה היא עיר באותו אזור, לא רחוק מהרמה. ייתכן שממוקמת בנבי סמואל.
כג
וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה - הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה, רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו ברגליו.
כד
וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו. וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
{פ}
כה
וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם.
כו
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
כז
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בעשא קשר קשר עם אנשים אחרים נגד נדב בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר. וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן באזור העיר גיבתון אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים השייכת לפלישתים (ביהושע כא כג היא מנויה כאחת מערי הלויים, ומסתבר שמתישהו היא נכבשה על ידי הפלישתים ונדב ניסה להחזירה לשליטת ישראל), וְנָדָב וזה היה בזמן שנדב וְכָל יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל גִּבְּתוֹן.
כח
וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.
כט
וַיְהִי כְמָלְכוֹ כאשר קיבלו כולם את בעשא כמלך הִכָּה אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם. לֹא הִשְׁאִיר כָּל נְשָׁמָה לְיָרָבְעָם, עַד הִשְׁמִדוֹ, כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר "לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם, וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם..." - לעיל יד, י בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי.
ל
עַל ה' גרם לכך בגלל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, בְּכַעְסוֹ אֲשֶׁר הִכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
לא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
לב
וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם.
{פ}
לג
בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה.
לד
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל.
{ס}
<< · ביאור:מלכים א · טו · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם" (פסוק ז) - בדברי הימים ב יג מתוארת מלחמה ביניהם שבה נפלו 500,000 חיילים מממלכת ישראל.
- בדברי הימים הוא מכונה "אֲבִיָּה", שם הכולל בתוכו את שם ה' - אולי כי ספר מלכים ביקורתי יותר כלפיו, ואולי כי ספר מלכים רצה להבחין בין המלך אֲבִיָּה\אֲבִיָּם לאֲבִיָּה בֶן יָרָבְעָם שהוזכר בפרק הקודם (ואיננו מוזכר בדברי הימים).
- "בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם" (פסוק יח) - הדד ורימון הם שמות אלילים ארמים-בבלים, ועל כן מופיעים בשמות מלכי ארם (שם תאופורי).
- יש הסוברים כי ”חֶזְיוֹן” הוא רזון בן אלידע, שטנו של שלמה. נמצא שנכדו של רזון לקח את אוצרות בית ה' מנכדו של שלמה, ואולי לכן נזכר כאן שם הסב, שלא כמקובל. (ע"פ הרב בזק)
- "וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה..." (טו-כב) - מופיע בניסוח דומה בתחילת דברי הימים ב טז.
- "רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו" (פסוק כג) - בדברי הימים מסופר שחנני הנביא נזף באסא על בריתו עם מלך ארם. אסא השליך את הנביא לכלא, ומיד לאחר מכן נכתב "וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו, עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ, וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים" - משמע שהמחלה ברגליו הייתה עונש מה'. ייתכן שספר מלכים בחר להצניע זאת כדי להדגיש את פועלו החשוב של אסא בביעור ע"ז.
- "וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה... כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי" (כז-כט) - כנראה שאין זה אותו "אחיה", אבל יש כאן סמליות בכך שבעשא בן אחיה הגשים את נבואתו של אחיה השילוני.
- "וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם" - חוזר פעמיים: בפסוק טז ובפסוק לב. הפעם השנייה נראית שלא במקומה, שהרי אסא סיים את חייו כבר בפסוק כד, אך ייתכן שהפסוק מדגיש את רעת בעשא שהעז להילחם במלך אסא שעליו נאמר "וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' כְּדָוִד אָבִיו" (ר' במלבי"ם) וזאת לקראת המסופר בסוף פרקנו ובפרק הבא על חטאי בעשא.
