קטגוריה:מלכים א טו ד

<< | ספר מלכים א • פרק ט"ו • פסוק ד' | >>

כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלם.

כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלָ͏ִם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֚י לְמַ֣עַן דָּוִ֔ד נָתַן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהָ֥יו ל֛וֹ נִ֖יר בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם לְהָקִ֤ים אֶת־בְּנוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וּֽלְהַעֲמִ֖יד אֶת־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֚י כִּ֚י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC לְמַ֣עַן לְמַ֣עַן - מילת יחס

צורת יסוד: 4616
מורפ': HR דָּוִ֔ד דָּוִ֔ד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp נָתַן֩ נָתַן֩ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp3ms יְהוָ֨ה יְהוָ֨ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֱלֹהָ֥יו אֱלֹהָ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp3ms ל֛וֹ ל֛ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms נִ֖יר נִ֖יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5216 b
מורפ': HNcmsa בִּירוּשָׁלִָ֑ם בִּ - מילת יחס
ירוּשָׁלִָ֑ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/3389
מורפ': HR/Np לְהָקִ֤ים לְ - מילת יחס
הָקִ֤ים - פועל, הפעיל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/6965 b
מורפ': HR/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בְּנוֹ֙ בְּנ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc/Sp3ms אַחֲרָ֔יו אַחֲרָ֔י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR/Sp3ms וּֽלְהַעֲמִ֖יד וּֽ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
הַעֲמִ֖יד - פועל, הפעיל, מקור נסמך

צורת יסוד: c/l/5975
מורפ': HC/R/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יְרוּשָׁלִָֽם יְרוּשָׁלִָֽם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3389
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּ֚י יתיב (משנה, דרגא 3)

לְמַ֣עַן מונח (משרת, דרגא 5) דָּוִ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

נָתַן֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) יְהוָ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהָ֥יו מרכא (משרת, דרגא 5) ל֛וֹ תביר (משנה, דרגא 3)

נִ֖יר טפחא (מלך, דרגא 2)

בִּירוּשָׁלִָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לְהָקִ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־בְּנוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אַחֲרָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּֽלְהַעֲמִ֖יד טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי ולמה ה' קיים את מלכי בית דוד למרות שחטאו... לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהוָה אֱלֹהָיו לוֹ נִיר נר קטן, קיום למלכותו בִּירוּשָׁלָ͏ִם, לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות