מצודות על מלכים א טו
<< · מצודות על מלכים א · טו · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ובשנת שמונה עשרה" - כי ירבעם ורחבעם מלכו כאחד ומת רחבעם בי"ז למלכו ובשנה הבאה מלך אבים שהיא בי"ח לירבעםפסוק ב
מצודת דוד
"שלש וגו'" - ומקוטעות היופסוק ד
מצודת דוד
"ולהעמיד וגו'" - רצה לומר בכדי שיתקיים הבית אשר בירושלים כאשר ימלוך בה מזרע הבונה אותה
"לו ניר" - לדוד נתן ניר בירושלים ולתוספות ביאור אמר להקים את בנו אחריו
"כי למען דוד" - רצה לומר כל כך הרשיעו עד שלא היה ראוי למלוך רק למען דוד וגו'
מצודת ציון
"ניר" - כמו נר ורוצה לומר מלכותפסוק ה
מצודת דוד
"אשר עשה" - רצה לומר בעבור אשר עשה דוד את הישר וגו'
"רק בדבר אוריה" - כי בבת שבע לא חטא כי כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתופסוק ו
מצודת דוד
"ומלחמה היתה" - רצה לומר המלחמה שהיתה בין רחבעם לירבעם היתה כל ימי חייו של אבים רצה לומר מעת היותו לאיש כי הוא היה היוצא והבא במלחמהפסוק ז
מצודת דוד
"בין אבים" - אף בימי מלכותו לא חדל מלהלחם עם ירבעםפסוק ט
מצודת דוד
"ובשנת עשרים" - כי אבים מלך בי"ח לירבעם ומלך ג' שנים מקוטעות והם שנת י"ח לירבעם וי"ט וכ' ובשנה ההיא מלך אסא ונחשבת השנה ההיא לאבים ולאסאפסוק י
מצודת דוד
"ושם אמו" - אם אביו היתה ולפי שהיתה מגדלתו אמר אמופסוק יב
מצודת ציון
"ויעבר" - הסיר
"הקדשים" - הניאוף
"הגלולים" - העבודת גלולים המאוסים כגלל וצואהפסוק יג
מצודת דוד
"ויטרף בנחל קדרון" - רצה לומר שרפה והשליך עפרה לנחל קדרון כי אפר עבודת כוכבים אסורה בהנאה
"אשר עשתה" - בעבור אשר עשתה מפלצת והיא דמות מה להיות דבר נוסף אל האשרה וכמו שעבודת גלולים נקראים עצבים על שם שמעציב לב עובדיהם כן יקרא מפלצת כי מביא רעדה כי הוא מלשון פלצות בעתתני (ישעיהוו כא ד) ובעבור זה יקראו אימים כמו שנאמר (ירמיהוו נ לח) ובאימים יתהללו
"וגם את מעכה" - מוסב על ויסר האמור במקרא שלפניו לומר וגם את מעכה הסיר וחוזר ומפרש שהסרתה היתה מהיות עוד גבירה ומושלת לבל תסית אנשים לעבודת כוכביםפסוק יד
מצודת דוד
"והבמות" - אשר היו עשויות לשמים ולפי שכאשר נבנה הבית נאסרו הבמות בכל מקום לזה יחשב לחטאפסוק טו
מצודת דוד
"וקדשי וגו'" - רצה לומר גם קדשיו הביא בית ה' ובדברי הימים (ב טו יח) נאמר וקדשיו
"קדשי אביו" - אולי אחר שהקדיש חזר ולקחם מן ההקדש והביאם אסא לבית ה'פסוק טז
מצודת דוד
"ובין בעשא" - אשר מלך אחר נדב בן ירבעם כאשר יאמר למטה
"כל ימיהם" - מן העת שהתחילופסוק יז
מצודת דוד
"את הרמה" - מגדל גבוה בנה מול שערי ירושלים להשליך ממנו אבנים ליוצא ולבא
מצודת ציון
"הרמה" - בנין רםפסוק יח
מצודת דוד
"הנותרים" - מה שלא לקח שישק ועם שנאמר למעלה (יד כו) שאת הכל לקח הנה לא לקח אלא מה שמצא ונשאר עוד מה שלא מצאפסוק יט
מצודת דוד
"ויעלה מעלי" - רצה לומר הלחם עמו שיעלה מעלי
מצודת ציון
"הפרה" - ענין בטולפסוק כ
מצודת דוד
"על כל" - עם כל ארץ וגו'
"כל כנרות" - כל המקומות אשר במחוז כנרותפסוק כא
מצודת דוד
"בתרצה" - שהיתה עיר המלוכהפסוק כב
מצודת דוד
"אין נקי" - לבל יהיה מי מכולם נקי ונפטר מלבוא
"השמיע" - הכריז להשמיעפסוק כג
מצודת דוד
"רק" - רצה לומר בכל דבר היה מוצלח רק לעת זקנתו וגו'
מצודת ציון
"את רגליו" - מרגליו כמו (בראשית מד ד)יצאו את העיר ומשפטו מהעירפסוק כה
מצודת דוד
"שנתים" - ומקוטעות היו
"בשנת שתים לאסא" - כי אסא מלך בשנת כ' לירבעם וירבעם מת בשנת כ"ב ומיד מלך נדב אם כן הוא בשנת שתים לאסאפסוק כז
מצודת דוד
"ונדב" - ואז היה נדב וכל ישראל וגו'
מצודת ציון
"ויקשור" - ענין מרד הנעשה על ידי בני אדם קשורים באגודה אחת
"צרים" - מלשון מצור רוצה לומר חנו לצור ולסבבפסוק כח
מצודת דוד
"בשנת שלש לאסא" - כי נדב מלך בשנת שתים לאסא ושנתים מלך והם מקצת הב' מאסא והג' והם ב' שנים מקוטעותפסוק ל
מצודת דוד
"בכעסו" - רצה לומר שהיה יודע רבונו ומתכוין להכעיסו ולמרוד בופסוק לא
מצודת דוד
"ומלחמה היתה" - עם שכבר נאמר למעלה בא עתה לומר אף שאסא היה צדיק גמור ובעשא הלא הטיב לעשות להשמיד בית ירבעם עם כל זאת לא נמנע אסא מלהלחם עמו על כי גם הוא עשה הרע כאשר יאמר למטה ולא נחשב לו אם כן לזכות מה שהשמיד בית ירבעםפסוק לג
מצודת דוד
"עשרים וגו'" - ומקוטעות היו
"בשנת שלש לאסא" - השנה ההיא נחשבת גם לנדב גם לבעשא כי בשנה ההיא הרגו לנדב ומלך מיד
<< · מצודות על מלכים א · טו · >>