ביאור:ירמיהו א
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב
| דמותו של ירמיהו כפי שציירו מיכלאנג'לו על תקרת הקפלה הסיסטינית |
א
דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ, מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת עיר כהנים, צפונית לירושלים בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן.
ב
אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ.
ג
וַיְהִי ויהי דבר ה' אליו גם- בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אחת עשרה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בחודש אב, כפי שמסופר בסוף הספר: "וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים... וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ...".
{ס}
ד
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר:
ה
"בְּטֶרֶם (אצורך) אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ ייעדתי אותך להיות נביא, וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ, נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ".
ו
וָאֹמַר: "אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהֹוִה! הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַּבֵּר לנאום, כִּי נַעַר אָנֹכִי".
{פ}
ז
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "אַל תֹּאמַר 'נַעַר אָנֹכִי', כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר.
ח
אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם מאויבי ירמיהו שיוזכרו בהמשך, כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ, נְאֻם יְהוָה".
ט
וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת יָדוֹ, וַיַּגַּע עַל פִּי. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ.
י
רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ לנביא הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ לבשר להם נבואות על עקירה, גירוש וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס, לִבְנוֹת ומאידך נבואות טובות וְלִנְטוֹעַ".
{פ}
| "מַקֵּל שָׁקֵד... כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂת" - השקד ממהר להוציא ניצנים יחסית לשאר העצים וייתכן שמכאן מגיע הדימוי |
יא
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: "מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ"? וָאֹמַר: "מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה".
יב
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת, כִּי שֹׁקֵד מקפיד (לשון נופל על לשון: שָׁקֵד\שֹׁקֵד) אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ".
{פ}
יג
וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר: "מָה אַתָּה רֹאֶה"? וָאֹמַר: "סִיר נָפוּחַ מתלקח (ע"י נפיחת הרוח) אֲנִי רֹאֶה, וּפָנָיו וכיוונו (לאן שפתח הסיר פונה) מִפְּנֵי לכיוון צָפוֹנָה".
יד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי: "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
טו
כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה, נְאֻם יְהוָה, וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ את כסא מלכותו, והכוונה לכל הצבא שלו פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה.
טז
וְדִבַּרְתִּי מִשְׁפָּטַי אוֹתָם את טענותי נגדם עַל כָּל רָעָתָם, אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְמַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם.
יז
וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ תחגור חגורה על מותנך (במשמעות של: צא לדרך בזריזות - בדומה ל-"שנס מתניו"), וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ. אַל תֵּחַת תפחד (תשבר מפחד) מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ אשבור אותך, אשמידך לִפְנֵיהֶם".
יח
וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לעומת\כנגד כל אנשי הארץ והם-, לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ.
יט
וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ, כִּי אִתְּךָ אֲנִי, נְאֻם יְהוָה, לְהַצִּילֶךָ.
{פ}
ביאור:ירמיהו · א · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "...יְדַעְתִּיךָ... הִקְדַּשְׁתִּיךָ... נְתַתִּיךָ" (פסוק ד) - חרוז משולש.
- "וַיַּגַּע עַל פִּי" (פסוק ט) - מזכיר פסוקים דומים אצל ישעיהו (פרק ו): וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה, בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר: "הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ, וְסָר עֲוֺנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר", ומידה מסויימת גם אצל יחזקאל (פרק ג): "וָאֶפְתַּח אֶת פִּי, וַיַּאֲכִלֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת".
