לדלג לתוכן

ביאור:ירמיהו יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו יז)


חטאי יהודה בעבודה זרה הכריעו את גורלה לגלות

א חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה חרוטה על משטח קשה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן חפץ חד שָׁמִיר אבן קשה, חֲרוּשָׁה חרוטה, כתובה על ידי עשיית חריצים עַל לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם מזבחות עבודה זרה. ב כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם - מִזְבְּחוֹתָם כך הם זוכרים את המזבחות שלהם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל הם מוודאים שלא ישכחו על ידי כך שהם בוחרים בעצים בולטים לאשרה, ובמקומות גבוהים למזבחות הע"ז עֵץ רַעֲנָן, עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת. ג הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה תושבי הרי יהודה (הבטוחים בכך שהם מוגנים כי הם יושבים באיזור גבוה ביחס לשפלה ומדבר יהודה) - חֵילְךָ כל עושרך ו- כָל אוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז לביזה (על ידי האויב) אֶתֵּן. בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בגלל חטאי הבמות שלך בְּכָל גְּבוּלֶיךָ. ד וְשָׁמַטְתָּה תעזב וּבְךָ בגללך, בגלל חטאיך מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת למען אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ, כִּי אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי - עַד עוֹלָם תּוּקָד. {ס}

יש לבטוח בה' ולהתנהג ביושר
"קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד" - לעיתים נקבה של קורא משתלטת על ביציה של נקבה אחרת הדוגרת בסמיכות לה, אולם מכיוון שהיא קטנה מכדי לדגור על כולן, חלק מהביצים מתייבשות

ה כֹּה אָמַר יְהוָה: אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ ועל בשר ודם מבסס את כוחו, וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ. ו וְהָיָה כְּעַרְעָר עץ כלשהו (אולי מלשון 'ערירי' - שאינו נושא פרי) בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב ירגיש שבאה אליו טובה, וְשָׁכַן חֲרֵרִים ביובש בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה שאדמתה מלוחה, ולכן לא גדל שם כלום וְלֹא תֵשֵׁב מיושבת. {ס}
ז בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה, וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ. ח וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא (ירא) יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם ירגיש שבאה אליו מכת חום, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ יסור מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי.

ט עָקֹב עקום הַלֵּב מִכֹּל, וְאָנֻשׁ חולה (מבחינה מוסרית) הוּא - מִי יֵדָעֶנּוּ אף אדם לא יכול להבין את הלב האנושי ולדעת את כוונת רעהו? י אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב, בֹּחֵן כְּלָיוֹת, וְלָתֵת לְאִישׁ (כדרכו) כִּדְרָכָיו, כִּפְרִי מַעֲלָלָיו. {ס}

יא קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד דוגר על ביצים שלקח מאחרים, עֹשֶׂה עֹשֶׁר כך גם אדם שהתעשר וְלֹא בְמִשְׁפָּט באופן לא חוקי, בַּחֲצִי (ימו) יָמָיו ‏‏יַעַזְבֶנּוּ יעזוב את עושרו לאחרים וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל בזוי. יב כִּסֵּא כָבוֹד בית המקדש (כיסאו של כבוד ה') מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מרומם מימי קדם, מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. יג מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', שעם ישראל מקווה לישועתך, יְהוָה - כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ, (יסורי) וְסוּרַי הסרים ממני בָּאָרֶץ שמם באדמה יכתב, כך שימחק מהר יִכָּתֵבוּ, כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, אֶת יְהוָה. {ס}

ירמיהו מבקש מה' עזרה כנגד התוקפים אותו על כך שנבואותיו לא התקיימו עדיין

יד רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה. טו הִנֵּה הֵמָּה אֹמְרִים אֵלָי: "אַיֵּה דְבַר יְהוָה? יָבוֹא נָא". טז וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי נפחזתי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ להיות רועה צאנך, וְיוֹם אָנוּשׁ האסון (שעליו התנבאתי לֹא הִתְאַוֵּיתִי. אַתָּה יָדָעְתָּ, מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה ראית שאמרתי בדיוק את מה שציווית עלי. יז אַל תִּהְיֵה לִי לִמְחִתָּה שבר (כפי שה' הזהיר אותו: "פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם" - א, יז) , מַחֲסִי אַתָּה בְּיוֹם רָעָה. יח יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל אֵבֹשָׁה אָנִי, יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל אֵחַתָּה אָנִי, הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שבר כפול שָׁבְרֵם. {ס}

תוכחה בשערי ירושלים כנגד מסחר בשבת

יט כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי: הָלֹךְ וְעָמַדְתָּ בְּשַׁעַר בְּנֵי (עם) הָעָם אֲשֶׁר יָבֹאוּ בוֹ מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר יֵצְאוּ בוֹ, וּבְכֹל שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. כ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה מַלְכֵי יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְכֹל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה. {ס}
כא כֹּה אָמַר יְהוָה: הִשָּׁמְרוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם, וְאַל תִּשְׂאוּ מַשָּׂא סחורה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַהֲבֵאתֶם בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם. כב וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. כג וְלֹא שָׁמְעוּ אבותיכם וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי (שומע) שְׁמוֹעַ וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר. כד וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּן אֵלַי, נְאֻם יְהוָה, לְבִלְתִּי הָבִיא מַשָּׂא בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּלְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת (בה) בּוֹ כָּל מְלָאכָה. כה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הָעִיר הַזֹּאת מְלָכִים וְשָׂרִים, יֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָוִד, רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים - הֵמָּה וְשָׂרֵיהֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ͏ִם, וְיָשְׁבָה הָעִיר הַזֹּאת לְעוֹלָם. כו וּבָאוּ מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמִן הַשְּׁפֵלָה וּמִן הָהָר וּמִן הַנֶּגֶב, מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה, וּמְבִאֵי תוֹדָה בֵּית יְהוָה. כז וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְלֹא תִכְבֶּה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ" (פסוק ד) - המילה "וְשָׁמַטְתָּה" רומזת גם לאי קיום מצוות שמיטה, שהיא, על פי מקומות רבים בתורה, אחת הסיבות לגלות.

ראו גם