קטגוריה:ירמיהו יז טז
ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה.
וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה.
וַאֲנִ֞י לֹא־אַ֣צְתִּי ׀ מֵרֹעֶ֣ה אַחֲרֶ֗יךָ וְי֥וֹם אָנ֛וּשׁ לֹ֥א הִתְאַוֵּ֖יתִי אַתָּ֣ה יָדָ֑עְתָּ מוֹצָ֣א שְׂפָתַ֔י נֹ֥כַח פָּנֶ֖יךָ הָיָֽה׃
וַאֲנִ֞י וַ - ו' החיבור
אֲנִ֞י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/589
מורפ': HC/Pp1cs לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־אַ֣צְתִּי אַ֣צְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 213
מורפ': HVqp1cs׀ מֵרֹעֶ֣ה מֵ - מילת יחס
רֹעֶ֣ה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/7462 b
מורפ': HR/Vqrmsa אַחֲרֶ֗יךָ אַחֲרֶ֗י - מילת יחס
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR/Sp2ms וְי֥וֹם וְ - ו' החיבור
י֥וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/3117
מורפ': HC/Ncmsa אָנ֛וּשׁ אָנ֛וּשׁ - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 605
מורפ': HAamsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn הִתְאַוֵּ֖יתִי הִתְאַוֵּ֖יתִי - פועל, התפעל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 183
מורפ': HVtp1cs אַתָּ֣ה אַתָּ֣ה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms יָדָ֑עְתָּ יָדָ֑עְתָּ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp2ms מוֹצָ֣א מוֹצָ֣א - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4161
מורפ': HNcmsc שְׂפָתַ֔י שְׂפָתַ֔ - שם עצם, נקבה, זוגי, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 8193
מורפ': HNcfdc/Sp1cs נֹ֥כַח נֹ֥כַח - מילת יחס
צורת יסוד: 5227
מורפ': HR פָּנֶ֖יךָ פָּנֶ֖י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc/Sp2ms הָיָֽה הָיָֽה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַאֲנִ֞י גרשיים (שליש, דרגא 4)
לֹא־אַ֣צְתִּי מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
מֵרֹעֶ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אַחֲרֶ֗יךָ רביעי (משנה, דרגא 3)
וְי֥וֹם מרכא (משרת, דרגא 5) אָנ֛וּשׁ תביר (משנה, דרגא 3)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) הִתְאַוֵּ֖יתִי טפחא (מלך, דרגא 2)
אַתָּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) יָדָ֑עְתָּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מוֹצָ֣א מונח (משרת, דרגא 5) שְׂפָתַ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נֹ֥כַח מרכא (משרת, דרגא 5) פָּנֶ֖יךָ טפחא (מלך, דרגא 2)
הָיָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי נפחזתי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ להיות רועה צאנך, וְיוֹם אָנוּשׁ האסון (שעליו התנבאתי לֹא הִתְאַוֵּיתִי. אַתָּה יָדָעְתָּ, מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה ראית שאמרתי בדיוק את מה שציווית עלי.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"ויום אנוש" - חולי של פורענותם לא התאויתי וי"ת ואנא לא עכבית על מימרך מלהתנבאה עליהון לאתוביתהון לדחלתך ולפי התרגום יהיה אצתי ל' עכוב כלומר לא עכבתי מלומר להם שליחותיך ולהשיבם אליך אם היו שומעים אלי
"מוצא שפתי נוכח פניך היה" - להשיב את חמתך מהםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אצתי" - ענין מהירות כמו ולא אץ לבא (יהושע י)
"אנוש" - ענין מכאוב רב
"התאותי" - מלשון תאוה
"נכח" - נגד
מצודת דוד
"אתה ידעת" - כי כן הוא
"מוצא שפתי" - מה שהתפללתי עליהם הלא היה מול פניך וכאומר הלא לא רציתי לנבאות להם ובבוא אלי נבואת פורעניות התפללתי עליהם והמה חושבים שמלבי אני בודאם משנאתי בם
"ויום אנוש לא התאויתי" - ואף אחר שהלכתי לנבאות שלא ברצוני לא הייתי מתאוה לנבאות עליהם שיבוא יום אנוש היא זמן הגלות
"ואני" - אבל אני לא מהרתי מהיות רועה אחריך לרעות צאן עמך ולנבאות להם וכמ"ש בתחלת נבואתו שאמר הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי (לעיל א)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ירמיהו יז טז"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.