רש"י על ירמיהו יז
<< · רש"י על ירמיהו · יז · >>
פסוק א
"בעט ברזל" - משל הוא כלומר חקוקה בשיקוע ואין נוחה למחוק ומדרש אגדה בעט ברזל בצפורן שמיר על ידי ירמיהו שנקרא עמוד ברזל ועל ידי יחזקאל שנאמר לו כשמיר חזק מצור נתתי מצחך
"חרושה" - חקוקה כזה שהוא חורש בעומק
"על לוח לבם" - שאינם שוכחין עכו"ם שלהםפסוק ב
"כזכור בניהם מזבחותם" - כזכירת בניהם כן היתה להם זכירת מזבחותם כאדם שיש לו געגועין על בנו
"ואשריהם" - אשר על עץ רענן
"על עץ" - כמו אצל וכת"י תחות כל אילן עבוףפסוק ג
"הררי בשדה" - ירושלים היושבת בהר המישור כל סביב העיר מישור שדה ול' הררי כמו ערבי (ישעיהו יג) על שם שיושב בערבה (אינטיינד"ש בלע"ז) יושבי ההר (ס"א יושבת ההר)
"חילך" - כמו ממונך
"במותיך בחטאת" - במותך עשויות בחטא לשם עכו"ם בכל גבוליךפסוק ד
"ושמטתה" - על כרחך תשמט ארצך את אשר לא שבתה בשבתותיכם שאמרתי לכם ושבתה הארץ (ויקרא כה)
"ובך" - אנקם מחמת נחלתך אשר נתתי לך שלא עשית רצוני להשמיטה ד"א ובך מנחלתך ובך אנקם מנחלתך שאגלה אותך ממנה
"כי אש קדחתם באפי" - יקדתם בנחיריפסוק ה
"אשר יבטח באדם" - בחרישו וקצירו לומר אזרע בשביעית ואוכל
"זרועו" - כמו עזרו וכן תרגם יונתן רחצניה
"ומן ה' יסור לבו" - שהבטיחו וצויתי את ברכתי לכם (שם) כך שמעתיפסוק ו
"כערער" - כעץ יחידי ל' ערירי (בראשית טו) ויש אומר (דגאשטי"ה בלע"ז) ומנחם פי' שם עץ מעצי היער וערער שמו וכן פי' כערער במדבר עץ אחד מעצי היער
"בערבה" - לשון מישור
"חררים" - יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל)
"ארץ מליחה" - ארץ שהיא מליחה ולא תהא מיושבתפסוק ח
"ולא יראה" - העץ כי יבא חום
"בצורת" - ל' רעב (פאמצ"א בלע"ז) ל"א בצורת ל' מבצר וכן חברו מנחם
"לא ידאג" - לא יפחדפסוק ט
"עקוב הלב" - מלא תואנה ועקובה מכל רעה
"ואנוש" - לשון חולי וחליו הוא זה
"מי ידענו" - הוא סבור מי ידענו אני ה' חוקרופסוק יא
"קורא דגר" - (קוק"ו גלונצ"ט בלע"ז)
"ולא ילד" - הקורא הזה מושך אחריו אפרוחים שלא ילד
"דגר" - ציפצוף שמצפצף העוף בקולו למשוך אפרוחין אחריו ואלו שהקורא דגר לא ילכו אחריו משיגדלו שאינם מינו כך עושה עושר ולא במשפט
"יהיה נבל" - מתקרי רשיעאפסוק יב
פסוק יג
"מקוה ישראל ה'" - יושב עליו לפיכך כל עוזביך יבושו
"וסורי בארץ יכתבו" - אותם שסרים מדברי שאינם שומעים שליחותי בקברות תחתיות ארץ יכתבופסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
"ואני לא אצתי" - לא מהרתי לזרזך להביאם מהיות רועה טוב מחזר אחריך לבקש עליהם רחמים
"ויום אנוש" - חולי של פורענותם לא התאויתי וי"ת ואנא לא עכבית על מימרך מלהתנבאה עליהון לאתוביתהון לדחלתך ולפי התרגום יהיה אצתי ל' עכוב כלומר לא עכבתי מלומר להם שליחותיך ולהשיבם אליך אם היו שומעים אלי
"מוצא שפתי נוכח פניך היה" - להשיב את חמתך מהם