רש"י על ירמיהו טז
<< · רש"י על ירמיהו · טז · >>
פסוק ה (כל הפסוק)
(ירמיהו טז ה): "בית מרזח" - משתה, בספרי בפרשת בית פעור ראיתי "חזרו לעשות להם מרזיחין".
אבל רבותינו פירשו "מרזח" = אבל.
"תנוד" - תקונן.
"כי אספתי את שלומי...'" - כשהיה אברהם אביהם עושה צדקה ומשפט, נתתי לזרעו חסד ורחמים:
- (דברים ז יב): "ושמר ה' אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך",
- (דברים יג יח): "ונתן לך רחמים".
והם (עמוס ה ז): "הפכו ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו";
אף אני חזרתי ו"אספתי אלי את חסדי ואת רחמי".
"אספתי" - (אטואי"ש בלע"ז), כמו (בראשית ל): "אסף אלהים את חרפתי".פסוק ה (כל הפסוק)
"בית מרזח" - משתה בספרי בפרשת בית פעור ראיתי חזרו לעשות להם מרזיחין אבל רבותינו פירשו מרזח אבל
"תנוד" - תקונן
"כי אספתי את שלומי וגו'" - כשהיה אברהם אביהם עושה צדקה ומשפט נתתי לזרעו חסד ורחמים ושמר ה' אלהיך לך וגו' (דברים ז) ונתן לך רחמים (שם יג) הם הפכו ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו (עמוס ה) אף אני חזרתי ואספתי אלי את חסדי ואת רחמי
"אספתי" - (אטואי"ש בלע"ז) כמו אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל)פסוק ו (כל הפסוק)
"ומתו גדולים וקטנים" - ואחר שהכל מתים מה לך לספוד
"ולא יתגודד ולא יקרח להם" - דרך האבלים להתגודד ולשרוט בשרם ולקרוח קרחה בראשם ומכל מקום לישראל אסור ולא הזכירו כאן אלא לדוגמת אבלפסוק ז (כל הפסוק)
"ולא יפרסו" - ל' שבירה כמו (דנייאל ה) מנא מנא תקל ופרסין שמברין את האבלים ברחבה ופורסין להם ברכת המוציא כי הוא יברך הזבח (שמואל א ט) תירגם יונתן ארי הוא פריס על מזונא
"ולא ישקו אותם וגו'" - הרי טעם למה שאמרתי אל תלך לספודפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"לכן" - ל' שבועה אע"פ שבגדתם בי שבועה היא בידי שאגאול אתכם
"ולא יאמר עוד וגו'" - רבותינו דרשו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא גאולה אחרונה עיקר ויציאת מצרים טפל להפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"ה' עוזי ומעוזי ומנוסי" - (אנטיפוימאנ"ט בלע"ז) ומנחם חברו ל' פלא כמו נתת ליראיך נס להתנוסס (תהלים ס) וכן ה' נסי (שמות ז) ודונש פתר אותו ל' מנוס ממש
"אליך גוים יבאו" - סוף האומות לשוב אליך ולעבדך שכם אחד ועמך איך עשו להם אלהים והמה לא אלהים
"מאפסי" - כמו מקצה
"נחלו" - ל' נחלה
"מועיל" - ל' תועלת
