רש"י על ירמיהו טו
<< · רש"י על ירמיהו · טו · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"משה ושמואל" - שניהם נזקקו לבקש רחמים על ישראל, ומתחילה החזירום למוטב ואחר-כך התפללו עליהם, ולא עלה בלבם להשיב אפי עד שהחזירום למוטב:
- משה - (שמות לב כז): "שימו איש חרבו...", (שמות לב כ): "ויזר על פני המים...", ואחר-כך (שמות לב ל): "אעלה אל ה' אולי אכפרה".
- שמואל - במצפה: (שמואל א ז): "ויסירו בני ישראל את הבעלים", ואחר-כך (שמואל א ז): "קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל עליכם".
אתה אינך יכול להשיבם אלי, לכך אל תתפלל עליהם!
"נפשי" - רצוני.פסוק ב (כל הפסוק)
"אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי" - כל המאוחר בפסוק קשה מחבירו:
- חרב קשה ממוות, מיתת חרב מנוולת ומיתה על מטתו אינה מנוולת, וכן הוא אומר (תהלים קטז טו): "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".
- רעב קשה מחרב, שזה מצטער וזה אינו מצטער, וכן הוא אומר (איכה ד ט): "טובים היו חללי חרב מחללי רעב".
- שבי - כולהו איתנהו בגוה.
פסוק ג (כל הפסוק)
"ופקדתי" - לשון מינוי ופקידות
"לסחוב" - לגרר וכן אם לא יסחבום (לקמן מט)פסוק ד (כל הפסוק)
"לזעוה" - מגזרת לא קם ולא זע (אסתר ה) וכמוהו גאוה מגזרת גא מאד (ישעיהו טו)
"לכל ממלכות הארץ" - כל השומע רעה שבאה עליהם יזועפסוק ה (כל הפסוק)
"ינוד" - יקונן
"ומי יסור" - אליך לנטות מדרכו אליך לשאול לך לשלוםפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"עצמו לי" - רבו לפני אלמנותיו
"על אם" - על ירושלים שהיתה עיר ואם בישראל
"בצהרים" - הכל יהא גלוי לפניו כל גנזי מטמונם
"הפלתי עליה פתאום עיר" - השכנתי עליהם פתאום גייסות של עיר ובהלות רבות ויש פותרים עיר ל' שונא כמו ויהי עריך (שמואל א כח) ופשריה לערך (דנייאל ג)פסוק ט (כל הפסוק)
"אמללה יולדת השבעה" - שומרון וכנסייה של עשרת שבטים שעמדו מהם ז' משפחות כבר אומללה וגלתה
"ושאריתם" - אלו יהודה וקצת בנימן שנשתיירו בישראל לחרב אתן אלו הן שבע משפחות ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע וביתו
"נפחה נפשה" - ל' דאבה נפשה מתרגמינן ודאבון נפש (דברים כח) ומפחן נפש
"בעוד יומם" - בלא זמנם מהרו ליפול כך נדרש במס' גיטין ובמדרש רבי תנחומא דרשו כלפי ירושלים ומונה שבעה רשעים יהורם יהואש אחז מנשה אמון יהויקים צדקיהו אך יש למנות עוד רחבעם אביה אמציה אחזיה
"וחפרה" - ל' בושתפסוק י (כל הפסוק)
"אוי לי אמי" - ירמיהו היה מתאונן על עצמו שהיו שונאין אותו בני עירו על דברי תוכחותיו
"ואיש מדון" - איש מריבה כמו לא ידון רוחי (בראשית ו)
"לא נשיתי" - כמו לא תהיה לו כנושה (שמות כב)
"כלה מקללוני" - איני רב עמהם על עסקי ממון שיש לי עליהם ולא להם עלי והרי כל העם מקללניפסוק יא (כל הפסוק)
"שריתיך" - השארתיך ל' שארית וכן פתרו מנחם אבל דונש פתר אותו ל' התרה ושריתיך כמו (דנייאל ה) משרי קטרין ופתרון שריתיך כן הוא שנאמר הנה פתחתיך היום מן האזיקים (לקמן מ) כלומר ביום אשר הקים ה' את דברו נאמר לו ועתה הנה פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידיך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבלה וגם ישראל בקשו ממנו שיתפלל בשבילם כאשר נאמר לו התפלל בעדינו אל ה' אלהינו כי נשארנו מעט מהרבה (לקמן מב)
"אם לא" - ל' שבועה
"הפגעתי בך בעת רעה" - את האויב כשתבא עליהם הרעה יפגעו בך שתבקש רחמים עליהם כגון צדקיה אמר לו דרש נא בעדנו את ה' וגו' ד"א נבוזראדן יבקש מאתך אם טוב בעיניך לבא אתי בבלה (לקמן מ)פסוק יב (כל הפסוק)
"הירוע ברזל ברזל מצפון" - אומר אני ברזל הבא מצפון קשה משאר ברזל וכן פתרונו הם נמשלו לברזל הולכי רכיל נחשת וברזל (לעיל ו) ובירמיהו נאמר נתתיך לעמוד ברזל ולחומת נחשת (לעיל א) ושלו חזק משלהם כי נבוכדנצר מצפון יבא כדבריו עליהם
"הירוע" - הירוצץ ברזל שלהם את שלך ד"א הירוצץ פרעה הבא בעזרתכם שהוא קשה כברזל את נבוכדנצר שהוא ברזל הבא מצפון ונחשת ותרגום יונתן נוטה לצד זהפסוק יג (כל הפסוק)
"חילך" - ל' ממון
"ואוצרותיך" - לישראל הוא אומר
"ובכל חטאותיך" - ולמען כל חטאתיך תהי זאת לך
"ובכל גבוליך" - אשר העמדת אלילים בכולןפסוק טו (כל הפסוק)
"אל לארך אפך תקחני" - תרגום יונתן לא תתן ארכא לעולבני אל תקח את ריבי להניחו לארך אפך אלא מהר והנקם לי
"שאתי" - כמו סבלתי
"עליך" - בשבילךפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"מפני ידך" - מפני נבואה הבאה לי מאתך
"ישבתי" - יחידי ומשתומם באבילות כי נבואת זעם מלאתני בחורבן ביתךפסוק יח (כל הפסוק)
"אנושה" - חולה כמו ויאנש ויחלה בבנה של בת שבע
"היו תהיה לי" - אתה הוי לי
"כמו אכזב" - כאדם שמבטחו נפסק ממנו שאתה מניחני להצטער בידם אכזב מקור פוסק (פיילינ"ץ בלע"ז)
"מים לא נאמנו" - לסמוך עליהםפסוק יט (כל הפסוק)
"לכן" - בעבור שאני סובל הצרות האלה
"כה אמר ה'" - לי
"אם תשוב" - אתה ישראל ע"י ואשיבך אני אליו אמר לי לפני תעמוד
"ואם תוציא יקר מזולל" - אם תוציא אדם הגון מאדם רשע שתחזירנו למוטב
"כפי תהיה" - שאני גוזר גזירה ואתה מבטלה
"ישובו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם" - יתובון אינון לפתגמך ואת לא תתוב למטעי בתריהון
<< · רש"י על ירמיהו · טו · >>