קטגוריה:ירמיהו טו ז

<< | ספר ירמיהו • פרק ט"ו • פסוק ז' | >>

מהדורת הכתיב:

ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו.

המהדורה המנוקדת:

וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ.

המהדורה המוטעמת:

וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֙דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וָאֶזְרֵ֥ם וָ - ו' החיבור
אֶזְרֵ֥ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/2219
מורפ': HC/Vqw1cs/Sp3mp בְּמִזְרֶ֖ה בְּ - מילת יחס
מִזְרֶ֖ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/4214
מורפ': HR/Ncmsa בְּשַׁעֲרֵ֣י בְּ - מילת יחס
שַׁעֲרֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: b/8179
מורפ': HR/Ncmpc הָאָ֑רֶץ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָ֑רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/776
מורפ': HTd/Ncbsa שִׁכַּ֤לְתִּי שִׁכַּ֤לְתִּי - פועל, פיעל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 7921 a
מורפ': HVpp1cs אִבַּ֨דְתִּי֙ אִבַּ֨דְתִּי֙ - פועל, פיעל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 6
מורפ': HVpp1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עַמִּ֔י עַמִּ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs מִדַּרְכֵיהֶ֖ם מִ - מילת יחס
דַּרְכֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: m/1870
מורפ': HR/Ncbpc/Sp3mp לוֹא לוֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־שָֽׁבוּ שָֽׁבוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqp3cp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וָאֶזְרֵ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) בְּמִזְרֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּשַׁעֲרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הָאָ֑רֶץ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

שִׁכַּ֤לְתִּי מהפך (משרת, דרגא 5) אִבַּ֨דְתִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־עַמִּ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מִדַּרְכֵיהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

לוֹא־שָֽׁבוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה כלי הדומה לקלשון המיועד לזרייה ראשונית של התבואה לאחר הדישה, על ידי השלכה כלפי מעלה, על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין גרגרי התבואה (הכבדים יותר) למוץ, הקש וקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח) בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ כנעשה בגרנות הנמצאים מחוץ לשערי הערים. שִׁכַּלְתִּי הרגתי (את קרובי משפחתכם), אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי, מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות