ביאור:ירמיהו טו

קיצור דרך: a1115

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב       (מהדורות נוספות של ירמיהו טו)

---

נבואת זעם על ירושלים החוטאת מאז ימי מנשה

"וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה" (פסוק ז) - זרייה בקלשון עץ

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: אִם אפילו אם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי, אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה. שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ מבית המקדש. ב וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: "אָנָה נֵצֵא"? וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: "כֹּה אָמַר יְהוָה: אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי". ג וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת קבוצות של מזיקים, נְאֻם יְהוָה: אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג, וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב לסחוב את הגופות (כדי לאכול מהם בצד), וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית. ד וּנְתַתִּים (לזועה) לְזַעֲוָה לזעזוע לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ, בִּגְלַל מְנַשֶּׁה ממלכי יהודה שהרשיע במיוחד, ומאז תקופתו (למעט בימי יאשיהו) היתה יהודה מלאה בע"ז, ונאמר עליו: "יַעַן אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה ... וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם" (מלכים ב פרק כא|) בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלָ͏ִם. ה כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם, וּמִי יָנוּד לָךְ יכופף את גופו כמחווה על השתתפות באבלך, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ. ו אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי - נְאֻם יְהוָה - אָחוֹר תֵּלֵכִי. וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ, נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם אינני יכול יותר להתחרט (כפי שעשיתי בעבר פעמים רבות, כאשר סלחתי לכם וביטלתי את העונש) . ז וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה כלי הדומה לקלשון המיועד לזרייה ראשונית של התבואה לאחר הדישה, על ידי השלכה כלפי מעלה, על מנת להיעזר ברוח להפרדה בין גרגרי התבואה (הכבדים יותר) למוץ, הקש וקני החיטים (הקלים יותר, ועפים ברוח) בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ כנעשה בגרנות הנמצאים מחוץ לשערי הערים. שִׁכַּלְתִּי הרגתי (את קרובי משפחתכם), אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי, מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ. ח עָצְמוּ רבו לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים, הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר על האמהות של הבחורים שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם, הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ מוטטתי על "אֵם בָּחוּר" פִּתְאֹם עִיר את חורבות העיר וּבֶהָלוֹת וכך באה בהלה. ט אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה מי שילדה 7 ילדים (כי כולם ימותו), נָפְחָה נַפְשָׁהּ, (באה) בָּא שקעה שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם כשעדיין יום, בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה. וּשְׁאֵרִיתָם מי שלא ימותו ברעב וכו' לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם. נְאֻם יְהוָה. {ס}

ירמיהו מתלונן על הקשיים בתפקידו כנביא זעם, וה' מעודד אותו להמשיך בתפקידו

י אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי על כך שילדת אותי כ- אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ. לֹא נָשִׁיתִי גביתי חוב וְלֹא נָשׁוּ בִי גבו ממני חוב, כֻּלֹּה מְקַלְלַונִי ולמרות זאת כולם מקללים אותי. {ס}

יא אָמַר יְהוָה: אִם לֹא (שרותך) שֵׁרִיתִיךָ שיחררתי אותך מקללות אלו לְטוֹב הפכתי לך את הקללה לברכה, אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ אגרום לכך שהמקללים אותך עכשיו יבקשו את עזרתך בְּעֵת רָעָה שיהיה להם רע וּבְעֵת צָרָה אֶת הָאֹיֵב או כשתהיה להם, לאויב שלך, צרה.

יב הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל האם יכול כלי נשק מברזל לשבור בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת כלי נשק של האויב מצפון (הכשדים) העשויים מברזל ונחושת? יג חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר בחינם, וּבְכָל בגלל כל חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל שעשית בכל גְּבוּלֶיךָ. יד וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ אותך ביד אויביך בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ, כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי שבערה בגלל כעסי עֲלֵיכֶם תּוּקָד. {ס}

טו אַתָּה יָדַעְתָּ את מצבי הקשה, יְהוָה, זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי. אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ אך אל תאריך אפך, אל תרחם על אויבי יותר מדי תִּקָּחֵנִי ובגלל שהות זו אפגע, דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה שסבלתי חרפה בגלל התפקיד שנתת לי. טז נִמְצְאוּ כשהתגלו דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם מיד לקחתי אותם למעי, וַיְהִי (דבריך) דְבָרְךָ לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי, כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי, יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת. {ס}          יז לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים בקרב חבורת אנשים שמחים וָאֶעְלֹז. מִפְּנֵי יָדְךָ רוח הנבואה שהשרת עלי בָּדָד יָשַׁבְתִּי, כִּי זַעַם בנבואות זעם מִלֵּאתָנִי. {ס}          יח לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה, מֵאֲנָה הֵרָפֵא? הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב נחל יבש, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ וכמו מים שלא זורמים בקביעות. {ס}

יט לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה: אִם תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ אחזיר אותך להיות נביא לְפָנַי ולפני (כעוזר אישי) תַּעֲמֹד. וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מתכת יקרה (צדיקים) מִזּוֹלֵל מחומר גלם זול (מתוך כל הרשעים), כְּפִי כמו הפה שלי, כמדבר בשם ה' תִהְיֶה. יָשֻׁבוּ ואז יתקרבו הֵמָּה אֵלֶיךָ, וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם תצטרך להתקרב אליהם. כ וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה, וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ, כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ. נְאֻם יְהוָה. כא וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים, וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים. {פ}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג, וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב, וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית" (פסוק ג) - בדומה לכתוב בדברים כח: "יִתֶּנְךָ ה' נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ ... וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ"