ביאור:דברים כח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים כח)
א וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. ב וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כביכול הברכות ירדפו אחריך וישיגו אותך, כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ג בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה. ד בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ בניך, שהם כמו פירות הצומחים מהרחם וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ ולדות בקרך וְעַשְׁתְּרוֹת וולדות עדרי צֹאנֶךָ. ה בָּרוּךְ טַנְאֲךָ סל הפירות שלך וּמִשְׁאַרְתֶּךָ הכלי לבצק שלך. ו בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.
ז
יִתֵּן יְהוָה אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ המתייצבים נגדך נִגָּפִים מוכים במלחמה לְפָנֶיךָ. בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ להילחם בך וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ מלפניך (מרוב בהלה כל חייל יברח בדרך אחרת).
ח
יְצַו יְהוָה אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ במחסני האוכל שלך וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
ט
יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ, כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו.
י
וְרָאוּ אז יידעו כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ, וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.
יא
וְהוֹתִרְךָ ייתן לך יתרון יְהוָה לְטוֹבָה בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהַמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.
יב
יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ. וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה.
יג
וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ להיות בשליטה וְלֹא לְזָנָב להיות תחת שליטת אחרים, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה, כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת.
יד
וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, יָמִין וּשְׂמֹאול, לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם. {פ}
טו וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ. טז אָרוּר אַתָּה בָּעִיר, וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה. יז אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. יח אָרוּר פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. יט אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ, וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ.
כ יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה חיסרון אֶת הַמְּהוּמָה בילבול וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת הפסד בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד אֲבָדְךָ מַהֵר, מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי עזבת את מצוותי. כא יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר, עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. כב יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת בחולי של רזון וּבַקַּדַּחַת מחלה המלווה בחום וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר חולי של יובש וּבַחֶרֶב חולי של חורב, יובש מחום וּבַשִּׁדָּפוֹן חולי הקשור באובדן משקל וּבַיֵּרָקוֹן חולי מוריק פנים, וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ. כג וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת כמו נחושת, אטומה, כך שגשם לא ירד, וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ בַּרְזֶל כמו ברזל שלא תצמיח כלום. כד יִתֵּן יְהוָה אֶת מְטַר אַרְצְךָ אָבָק במקום גשם ירד אבק וְעָפָר. מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ. כה יִתֶּנְךָ יְהוָה נִגָּף לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ. בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו. וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה לזוועה, לאימה וחרדה לכל מי שישמע על שארע לך לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. כו וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל לְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וְאֵין מַחֲרִיד מבריח את הטורפים. כז יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם שהיה אחד ממכות מצרים (ובעפלים) וּבַטְּחֹרִים מחלת מעיים וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס עוד שני סוגים של שחין, אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא. כח יַכְּכָה יְהוָה בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן, וּבְתִמְהוֹן לֵבָב בטירוף הדעת שלא תדע מה לעשות. כט וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה בחושך שהוא שרוי בו תמיד, וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ. וְהָיִיתָ אַךְ רק עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ.
ל אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר (ישגלנה) יִשְׁכָּבֶנָּה, בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ, כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ. לא שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ וְלֹא יָשׁוּב לָךְ, צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ. לב בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם מתכלות מרוב ציפיית שווא שישובו כָּל הַיּוֹם, וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ בכוחך להושיע. לג פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתָּ, וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ שבור כָּל הַיָּמִים. לד וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. לה יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא, מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ. לו יוֹלֵךְ יְהוָה אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ, אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. לז וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לתימהון, שישתוממו על מצבך הרע לְמָשָׁל לסמל למצב רע וְלִשְׁנִינָה ללעג, בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ יְהוָה שָׁמָּה.
לח זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה, וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה. לט כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ, וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת. מ זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ, וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ תמרח אותו על הגוף כִּי יִשַּׁל יפול מהעץ לפני הזמן זֵיתֶךָ. מא בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד, וְלֹא יִהְיוּ לָךְ, כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי. מב כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ ישמיד, יאכל הַצְּלָצַל סוג של ארבה.
מג הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה, וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה. מד הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ, הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב.
מה וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. מו וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת, וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.
מז תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה כשיכולת לעשות זאת בשמחה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל היית שרוי בשמחה כי היה לך כל מה שאתה צריך (או: לא לא עבדת את ה' מפני שהיה לך טוב מדי, כדוגמת "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט", אך פירוש זה לא מסתדר היטב עם "וּבְחֹסֶר כֹּל" שבפסוק הבא) - מח וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בָּךְ, בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם, וּבְחֹסֶר כֹּל. וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ.
מט יִשָּׂא יביא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק, מִקְצֵה הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר שיגיע במהירות ובהפתעה כמו ש- יִדְאֶה הַנָּשֶׁר. גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע תבין את לְשֹׁנוֹ. נ גּוֹי עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן ירחם. נא וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ, אֲשֶׁר בגלל ש- לֹא יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַד הַאֲבִידוֹ אֹתָךְ. נב וְהֵצַר לְךָ יציק לך ויעשה עליך מצור בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהוֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל אַרְצֶךָ. וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ בְּכָל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ. נג וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ, בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ - בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ.
נד הָאִישׁ הָרַךְ המעודן בְּךָ וְהֶעָנֹג המפונק מְאֹד, תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר, נה מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל, מִבְּלִי הִשְׁאִיר לוֹ כֹּל - בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ.
נו הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה ניסתה להניח את כַף רַגְלָהּ הַצֵּג עַל הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרֹךְ מרוב פינוק ומרוב עידון, תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ, נז וּבְשִׁלְיָתָהּ במעטפת של התינוק ברחם, היוצאת בלידה הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד, כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל בַּסָּתֶר כדי שלא תצטרך לחלוק עם אחרים - בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.
נח
אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
נט
וְהִפְלָא יְהוָה אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ, מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת נאמנות לשולחיהן לבצע את שליחותן וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים.
ס
וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מחלות קשות של מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ פחדת מִפְּנֵיהֶם, וְדָבְקוּ בָּךְ.
סא
גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת - יַעְלֵם יעלה אותם יְהוָה עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.
סב
וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
סג
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם - כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם. וְנִסַּחְתֶּם תיעקרו, ותצאו לגלות מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
סד
וֶהֱפִיצְךָ יְהוָה בְּכָל הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ, אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ, עֵץ וָאָבֶן.
סה
וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ תמצא מרגוע וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ, וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז פוחד וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ.
סו
וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים תלויים בסכנה וספקות לְךָ מִנֶּגֶד, וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין תראה בהם כל ביטחון בְּחַיֶּיךָ.
סז
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר "מִי יִתֵּן הלוואי שיבוא עֶרֶב", וּבָעֶרֶב תֹּאמַר "מִי יִתֵּן בֹּקֶר", מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
סח
וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ: "לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ". וְהִתְמַכַּרְתֶּם תנסו למכור את עצמכם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה.
{ס}
סט
אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב במקום בו הם נמצאים כעת (מאז תחילת הנאום של משה - דברים א ה) , מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב בהר סיני (ויקרא כו, יד-מו): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי... אֵלֶּה הַחֻקִּים... בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה".
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- לגבי המנהג בבתי הכנסת לתת את 'עליית הקללות' לבעל הקורא עצמו, ראו בהערה על ויקרא כו
- תחילת הקללות מהווה תמונת ראי לברכות ("בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר"\"אָרוּר אַתָּה בָּעִיר" וכו'), אך גם בהמשך הקללות, משובצים ביטויים הפוכים לביטויים שהוזכרו בברכות:
- "וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה" \ "הוּא יַלְוְךָ וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ"
- "וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב" \ "הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב"
- "וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה" \ "הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה, וְאַתָּה תֵרֵד מַטָּה מָּטָּה"
- "אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁכָּבֶנָּה, בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ, כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ" (פסוק ל) - מתייחס לכך הרמב"ם בהלכות דעות: "דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואח"כ יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה. שנאמר: "מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו", "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו", "מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה". אבל הטפשין מתחילין לישא אשה, ואח"כ אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות: "אשה תארש", "בית תבנה", "כרם תטע" - כלומר יהיו מעשיך הפוכין...". יש לציין שלגבי כרם ובית יש הסוברים שהסדר הפוך, או שלא מוכרח, אבל ברור שנשיאת אשה אחריהם.
- "בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק וכו' " חוזר 3 פעמים כמעין פזמון. הדגשנו זאת על ידי מקף לפני, ושורה חדשה אחרי.