ביאור:דברים כג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים כג, למהדורה המעומדת)
א
לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, וְלֹא יְגַלֶּה כביכול יחשוף בכך כְּנַף את הבגד המסתיר את הערוה של אָבִיו. {ס}
ב
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא מי שנפגעו אשכיו או הצינור מן האשכים לגיד וּכְרוּת שָׁפְכָה הגיד בִּקְהַל יְהוָה סריסים אלו אסורים לשאת בת ישראל. {ס}
ג
לֹא יָבֹא מַמְזֵר מי שנולד מגילוי עריות, כלומר מייחסים אסורים שעונשם כרת (חוץ מנידה) בִּקְהַל יְהוָה להנשא, מלבד כמה יוצאי דופן כגון ממזר עם אשה ממזרת. גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי צאצאי צאצאיו לעולם (כפי שמשמע מהמילים "עַד עוֹלָם" בפסוק הבא) לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה. {ס}
| פסוק כה על שלט בכניסה לשמורת הסטף |
ד
לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי הזכרים, אבל הנקבות כשרות לנישואים עם ישראל בִּקְהַל יְהוָה. גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה, עַד עוֹלָם.
ה
עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר בלק מלך מואב - במדבר כב ד עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר, אֲרַם נַהֲרַיִם, לְקַלְלֶךָּ.
ו
וְלֹא אָבָה לא רצה, לא הסכים יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
ז
לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם. {ס}
ח
לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי למרות ש"וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה" - במדבר כ כ כִּי אָחִיךָ עשיו שממנו יצאה אומת אדום, הוא אחיו של יעקב אבינו הוּא. לֹא תְתַעֵב מִצְרִי למרות שיעבוד מצרים והריגת הבנים כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ היתה תקופה שגרנו בארצם בשלווה.
ט
בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם, דּוֹר שְׁלִישִׁי נכדי גרים (ולא מיד שהרי בכל זאת אדום יצאו נגדנו למלחמה, והמצרים שיעבדו אותנו), יָבֹא לָהֶם יוכלו להינשא עם ישראל (לפי חז"ל: גרות אדומיות ומצריות יכולות להינשא לישראלי) בִּקְהַל יְהוָה. {ס}
י
כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה במחנה למלחמה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע אף במלחמה צריך להתנהג בקדושה.
יא
כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר, מִקְּרֵה לָיְלָה ניטמא בלילה בטומאת קרי (שכבת זרע), וְיָצָא אז יצא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה.
יב
וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם יטבול במקוה, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ אחרי צאת הכוכבים יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה.
יג
וְיָד מקום מיוחד לעשות את הצרכים (שירותים) תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ.
יד
וְיָתֵד כלי לחפור בו תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ עם כלי הנשק שלך, וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ מחוץ למחנה, במקום המיועד לשירותים, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ הצואה שלך.
טו
כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ נכנעים לך, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא שים לב שלא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר דבר מתועב וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ כי אז ה' יעזוב אותך. {ס}
טז
לֹא תַסְגִּיר תחזיר לחוץ לארץ עֶבֶד כנעני אֶל אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר יִנָּצֵל שיברח מאדוניו אליך לארץ ישראל, כדי שתציל אותו אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו.
יז
עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ הערים שאתה גר בהם, בַּטּוֹב לוֹ במקום שנראה בעיניו הכי טוב. לֹא תּוֹנֶנּוּ תעשוק ותרמה אותו. {ס}
יח
לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה אשה המחללת את קדושת גופה ביחסי-מין ארעיים (בפרט מדובר על זנות פולחנית)
להרחבה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ הגרסה הזכרית לקדשה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
יט
לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה שכר שקיבלה אישה כגמול על מעשה זנות וּמְחִיר כֶּלֶב שכר שקיבל גבר כגמול על מעשה זנות (מכונה כלב - לשון זלזול). פירוש אחר: בהמה שניתנה תמורת כלב בעיסקת חליפין
להרחבה בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל נֶדֶר, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם. {ס}
כ
לֹא תַשִּׁיךְ תלווה בריבית לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל קבלת יותר אוכל מאשר הלווה המלווה, נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ.
כא
לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. {ס}
כב
כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ - לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא.
כג
וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר, לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא.
כד
מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ, כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה, אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ. {ס}
כה
כִּי תָבֹא בתור פועל בבציר בְּכֶרֶם רֵעֶךָ - וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ לפי צורכך (בדומה ל"לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" - דברים כה ד) שָׂבְעֶךָ אבל לא אכילה גסה, וְאֶל כֶּלְיְךָ לכלים שלך, לאכול אחר כך לֹא תִתֵּן. {ס}
כו
כִּי תָבֹא בתור פועל בקציר בְּקָמַת בשדה תבואה רֵעֶךָ - וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת שיבולת תבואה שהבשילה וניתן להפריד את גרגיריה בידיים (ר' [[[WITK:מלילה|מלילה]]) בְּיָדֶךָ, וְחֶרְמֵשׁ מגל (אסור לקטוף על ידי מכשיר) לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ. {ס}
<< · ביאור:דברים · כג · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ" (פסוק יז) - במסכת גרים ג, הלכה ד מפורט: "אין מושיבין אותו בספר, ולא בנוה רע, אלא בנוה יפה, באמצע ארץ ישראל, במקום שאמנותו יוצאת במקום שהתחום המקצועי שלו יכול לבוא לידי ביטוי, ויוכל להתפרנס ממנו". להרחבה: מצוה:לא להסגיר עבד שניצל מעם אדוניו
