ביאור:דברים טז
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים טז, למהדורה המעומדת)
א
שָׁמוֹר בית דין חייב לעבר שנים לפי הצורך, כדי שחודש ניסן יצא באביב אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם, לָיְלָה.
ב
וְזָבַחְתָּ פֶּסַח קורבן פסח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן קורבן הפסח עצמו וּבָקָר וגם שלמים מן הבקר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
ג
לֹא תֹאכַל עָלָיו עימו, בזמן אכילת קרבן הפסח חָמֵץ. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת, לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן ולכן לא הספיק הבצק לטפוח יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
ד
וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר מחמצת שאור, שמרים או מעט עיסת לחם חמוצה הגורמת לבצק לטפוח בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים, וְלֹא יָלִין ישאר כל הלילה מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר.
ה
לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
ו
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ - שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ לקראת שקיעת השמש (חצי שעה אחרי חצות היום עד השקיעה), מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
ז
וּבִשַּׁלְתָּ תכין (אין הכוונה לבישול במים, כי צריך לצלות את קרבן הפסח באש) וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ מירושלים חזרה לעירך.
ח
שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת אסיפה, עוד מקרא קודש כמו ביום הראשון של פסח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. {ס}
| "מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה" (ט) - הדגמת שימוש בחרמש |
ט
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה מתחילת קציר שעורים (ט"ז בניסן) תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
י
וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת מתנה כפי נִדְבַת יָדְךָ שיש בידך, כפי שביכולתך לתת בנדבה אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
יא
וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
יב
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם, וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. {פ}
יג
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ כשמסיימים לאסוף את התבואה, בסתיו מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ.
יד
וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
טו
שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה, כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ רק שָׂמֵחַ.
טז
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה יבואו להיראות כָל זְכוּרְךָ כל הגברים אֶת פְּנֵי אל מול פני, לפני יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר: בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם ללא קרבן.
יז
אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. {ס}
פרשת שופטים
סיכום הפרשה ומאמרים
יח
שֹׁפְטִים דיינים וְשֹׁטְרִים האחראים להעניש על פי בקשת השופטים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
יט
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט תזכה חייב או תחייב זכאי, לֹא תַכִּיר פָּנִים אלא תראה את בעלי הדין כאילו הם זרים השווים בעיניך; וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
כ
צֶדֶק-צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס}
כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה עץ נטוע לשם פולחן, אפילו לעבודת ה' כָּל עֵץ כל עץ המיועד לפולחן, אֵצֶל מִזְבַּח ליד המזבח, כלומר במקדש יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
כב
וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה מבנה אבן אחת בסגנון שנהגו לבנות לעבודה זרה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. {ס}
<< · ביאור:דברים · טז · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים" (פסוק יט) - משמע שאסור לקבל שום טובת הנאה. לא מדובר רק במקרה בו הנותן מבהיר את כוונתו להטיית המשפט לטובתו, אלא מדובר גם במתנה קטנה ותמימה הניתנת מבלי צפייה לכך - עדיין יש בכך השפעה לא מודעת על השופט.
