ביאור:דברים ג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים ג)
| מיטתו של עוג מלך הבשן (פסוק יא) |
א וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה, אֶדְרֶעִי בעיר הנקראת אדרעי. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "אַל תִּירָא אֹתוֹ, כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ, וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן". ג וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ, וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד. ד וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא; לֹא הָיְתָה קִרְיָה עיר אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם, שִׁשִּׁים עִיר, כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב, מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. ה כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה, דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ סגורות עם דלת הנעולה בבריח, לְבַד מֵעָרֵי וכל זה בנוסף על ערי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד. ו וַנַּחֲרֵם אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן, הַחֲרֵם כָּל עִיר מְתִם הגברים הַנָּשִׁים וְהַטָּף. ז וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ. ח וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי סיחון ועוג (ראה להלן ד, מז) אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן. ט צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן, וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר. י כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי, עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. יא כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הענקים (ראu גם בבראשית יד ה), הִנֵּה עַרְשׂוֹ מיטתו עֶרֶשׂ בַּרְזֶל כי מיטת עץ לא הייתה מחזיקה את משקלו. וראו גם בהערות, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ לפי אורך אמת איש רגיל, בערך חצי מטר (כלומר, גובהו היה בערך 4 מטר).
יב
וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא: מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו, נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי.
יג
וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג, נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים.
יד
יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי, וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ, אֶת הַבָּשָׁן את החוות שכבש בבשן (בנוסף על החוות שכבש בגלעד - במדבר לב לט), "חַוֹּת יישובי אוהלים מוקפים חומות יָאִיר" עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
טו
וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד.
טז
וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן, תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל השטח מסביב, וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.
יז
וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל האיזור מדרום לכנרת כאשר הירדן הוא גבולו המערבי, כולל איזור ה"גְבֻל", כלומר גדות הירדן, מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה, יָם הַמֶּלַח הוא ים המלח (לפני מהפכת סדום ועמורה הוא נקרא "ים הערבה"), תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה עד לשיפולים המזרחיים של העיר הנקראת "הפיסגה" (נמצאת בצפון ים המלח. השווה ליהושע יג כ).
יח
וָאֲצַו אֶתְכֶם את שבט ראובן, גד וחצי שבט המנשה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: "יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ, חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם משאר שבטי ישראל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל.
יט
רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם, יָדַעְתִּי כִּי מִקְנֶה רַב לָכֶם, יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם.
כ
עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ ייתן מנוחה יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם, וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם".
כא
וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: "עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה.
כב
לֹא תִּירָאוּם, כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם". {ס}
|
פרשת ואתחנן
|
כג
וָאֶתְחַנַּן דיברתי בתחנונים אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:
כד
"אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה, אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.
כה
אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה הכוונה לכלל ההרים בארץ ישראל, או להר המוריה וְהַלְּבָנוֹן".
כו
וַיִּתְעַבֵּר כעס יְהוָה בִּי עלי לְמַעַנְכֶם בגללכם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי: "רַב מספיק לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה.
כז
עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה, וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ, כִּי שהרי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.
כח
וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ, כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה".
כט
וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר מקדש האליל 'בעל פעור'. {פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ" (יא) - הפסוק הצית את דמיונם של חוקרים רבים. מכיוון שנדמה שסוף הפסוק הוא הערה מאוחרת, ראב"ע כלל פסוק זה ב"סוד השנים עשר" (פסוקים שנראים שנוספו מאוחר, אך משה כתבם. עיין דברים א ב ובראשית לו לא). הפירוש המקובל הוא שמדובר במיטה של עוג, שממנה ניתן ללמוד על ממדיו. אולם רבי יוסף בכור שור (ובעקבותיו גם "חזקוני") מפרש: "מבצר חזק כברזל היה לו ברבת בני עמון, שהיה מוקף חומה חזקה כברזל: 'תשע אמות ארכה' – גובה של החומה שסביב המבצר, 'וארבע אמות רחבה' – של חומה". פירוש זה מתיישב עם הארכאולוגיה, שכן ברבת עמון שכנה ועדיין שוכנת) מצודה ענקית כבר מתקופת האבות. דווקא בתקופת משה, תחילת "תקופת הברזל", כשברזל היה חידוש טכנולוגי עוצמתי, סביר שמצודה אדירה תקבל את השם "ערש ברזל". (בראון דסברג)
- "וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר" (פסוק כט) - ואגב כך, פתח בפרק הבא (פסוק ג) ב"עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר".