לדלג לתוכן

קטגוריה:בראשית יד ה

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף בראשית יד ה)
<< | ספר בראשית • פרק י"ד • פסוק ה' | >>

מהדורת הכתיב:

ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים.

המהדורה המנוקדת:

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדׇרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.

המהדורה המוטעמת:

וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.


מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וּבְאַרְבַּע֩ וּ - ו' החיבור
בְ - מילת יחס
אַרְבַּע֩ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/b/702
מורפ': HC/R/Acfsa עֶשְׂרֵ֨ה עֶשְׂרֵ֨ה - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6240
מורפ': HAcfsa שָׁנָ֜ה שָׁנָ֜ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa בָּ֣א בָּ֣א - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms כְדָרְלָעֹ֗מֶר כְדָרְלָעֹ֗מֶר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3540
מורפ': HNp וְהַמְּלָכִים֙ וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
מְּלָכִים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/d/4428
מורפ': HC/Td/Ncmpa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr אִתּ֔וֹ אִתּ֔ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp3ms וַיַּכּ֤וּ וַ - ו' החיבור
יַּכּ֤וּ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/5221
מורפ': HC/Vhw3mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־רְפָאִים֙ רְפָאִים֙ - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7497 b
מורפ': HNgmsa בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת בְּ - מילת יחס
עַשְׁתְּרֹ֣ת - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/6255+
מורפ': HR/Np קַרְנַ֔יִם קַרְנַ֔יִם - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6255
מורפ': HNgmsa וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־הַזּוּזִ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
זּוּזִ֖ים - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/2104
מורפ': HTd/Ngmsa בְּהָ֑ם בְּ - מילת יחס
הָ֑ם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/1990
מורפ': HR/Np וְאֵת֙ וְ - ו' החיבור
אֵת֙ - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To הָֽאֵימִ֔ים הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אֵימִ֔ים - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/368
מורפ': HTd/Ngmsa בְּשָׁוֵ֖ה בְּ - מילת יחס
שָׁוֵ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/7740
מורפ': HR/Np קִרְיָתָֽיִם קִרְיָתָֽיִם - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7156
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וּבְאַרְבַּע֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) עֶשְׂרֵ֨ה קדמא (משרת, דרגא 5) שָׁנָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)

בָּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) כְדָרְלָעֹ֗מֶר רביעי (משנה, דרגא 3)

וְהַמְּלָכִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) אִתּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיַּכּ֤וּ מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־רְפָאִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) קַרְנַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

בְּהָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְאֵת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הָֽאֵימִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

בְּשָׁוֵ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

קִרְיָתָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

פיסוק ופירוש מודרני:

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ בדרך הם רק היכו את העמים שמצאו (מבלי להשמיד אותם), כי מטרת מסעם היה להעניש את חמשת המלכים על המרד אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם, וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות


<< · מ"ג בראשית · יד · ה · >>

מקרא

כתיב:
ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים.

מנוקד:
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדׇרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם.

עם טעמים:
וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְאַרְבַּע עַסְרֵי שְׁנִין אֲתָא כְדָרְלָעֹמֶר וּמַלְכַיָּא דְּעִמֵּיהּ וּמְחוֹ יָת גִּבָּרַיָּא דִּבְעַשְׁתְּרָת קַרְנַיִם וְיָת תַּקִּיפַיָּא דִּבְהָמְתָא וְיָת אֵימְתָנֵי דִּבְשָׁוֵה קִרְיָתָיִם׃
אונקלוס (דפוס):
וּבְאַרְבַּע עַסְרֵי שְׁנִין אֲתָא כְּדָרְ־לָעֹמֶר וּמַלְכַיָּא דְּעִמֵּיהּ וּמְחוֹ יַת גִּבָּרַיָּא דִּבְעַשְׁתְּרוֹת [נ"א: דִּי בְעַשְׁתְּרוֹת] קַרְנַיִם וְיַת תַּקִּיפַיָּא דִּבְהַמְתָּא וְיַת אֵימְתָנֵי דִּבְשָׁוֵי [נ"א: דִּי בְּשָׁוֵה] קִרְיָתָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וּבִירְבֵּיסְרֵי שְׁנִין אָתָא כְדָרְלָעוֹמֶר וּמַלְכַיָא דְעִימֵיהּ וּמְחוֹ יַת גִבָּרַיָא דִבְעַשְׁתְּרוֹת קַרְנָיִם וְיַת תַּקִיפַיָא דִבְהֶמְתָּא וְיַת אֵימְתָנֵי דִבְשָׁוֵהּ קִרְיָתָיִם:
ירושלמי (קטעים):
וּקְטוּלוּ יַת זִיבָּרַיָא דִבְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם וְיַת זַוְיָתָנַיָא דִי בְּהוֹן וְיַת אֵמְתָנַיָא אִילֵין דְשַׁרְיָין דִבְנוּהָ קַרְתָּא:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ובארבע עשרה שנה" - למרדן בא כדרלעומר לפי שהוא הי' בעל המעשה נכנס בעובי הקורה

"והמלכים" - אלה שלשה מלכים

"הזוזים" - הם זמזומים 


מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י


[ח] והמלכים אשר אתו אלו ג' מלכים. ולא מלכים אחרים, שאם היו עוד אחרים היה הכתוב מזכירם למעלה גבי "ויהי בימי אמרפל וכו'" (פסוק א):

[ט] הם זמזמים וכו'. שהכתוב מוכח שלא נכתב אלו האומות רק להגיד שגבורים היו אלו המלכים, שהרי נצחו אלו הגבורים, ואפילו הכי נצחם אברהם (רש"י פסוק ט), דאם לא כן מאי בא להגיד לך במה שכבר עשו מלחמה, ואם כן קשיא מהיכא ידעינן שאלו הזוזים היו גבורים - שהכתוב בא לספר גבורות מלחמות המלכים הד' שנצחו אותם, ולפיכך צריך לומר שהם זמזמים שהכתוב אומר בפרשת דברים (דברים ב', כ') שהיו ענקים, ומגיד לך הכתוב שנצחו אותם המלכים הארבע:

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה – לְמִרְדָן בָּא כְדָרְלָעֹמֶר – לְפִי שֶׁהוּא הָיָה בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה נִכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה (בראשית רבה מב,ה).
וְהַמְּלָכִים... – אֵלֶּה שְׁלֹשָׁה מְלָכִים.
זוּזִים – הֵם זַמְזֻמִּים (דברים יב,כ).

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

רפאים — שכל הרואה אותם ימות לבו ויחשב מהרפאים, שהם מתים. האימים — שיש מהם אימה:

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

בא כדרלעומר. יגיד הכתוב גבורת המלך הזה עם המלכים אשר אתו שהכו את הגבורים שהיו יושבים בערי החוזק והמבצר, וזהו בעשתרות קרנים, כי חוזק הבהמה הם הקרנים, והכו ג"כ לאותן שהיו עשירי העם עם ההמון שלהם, זהו ואת הזוזים בהם, ולמדך הכתוב שכיון שהכו את הרפאים והם הגבורים בתוך הערים הבצורות, אין צ"ל הגבורים שהיו במישור, זהו ואת האימים אשר בשוה קריתים. האמים הם הגבורים המטילים אימה, בשוה קריתים באורו בערי המישור. ואין צ"ל עובדי האדמה שהיו במקום מבצר בהר שלהם הוא שעיר, זהו ואת החורי בהררם שעיר, וידוע כי בני החורי היו עובדי האדמה וכן דרשו רז"ל למה נקרא שמם חורי על שם שמריחין את העפר כחויא. וטעם עין משפט הוא הסלע שבקדש שבו עתיד משה שיהא נדון בו. וטעם בחצצן תמר בחציון של תמר, הוא ארץ ישראל שהיא באמצעות העולם, שהאמורי יושב בה. והאריך הכתוב בספור המלחמה הזאת ובגבורתו הגדולה של כדרלעומר והמלכים אשר אתו שנצחו ה' המלכים עם הגבורים הגדולים היושבים בערי המבצר ועם ההמון הגדול שלהם, כדי שיתפרסם מזה ענינו ש אברהם אבינו בגבורתו הגדולה שנצח את המלכים הנוצחים, וכענין שכתוב אחרי שובו מהכות את כדרלעומר ואת המלכים אשר אתו.

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"והמלכים אשר אתו" אשר היו אתו בפשרת עמק השדים ובתוכם אמרפל: "ויכו את רפאים ואת הזוזים ואת האימים."שהיו כלם עבדים לה' מלכים ונלחמו בעדם ובזה הודיע שהיו הה' מלכים גדולים והודיע גבורת הד' מלכים שנצחום ומזה נודע גודל גבורת אברהם ותחבולות מלחמתו וחסדיו עם אחיו שמסר עצמו להתגבר עליהם ולהושיע מחרב מפיהם את בן אחיו ואת רכושו ומשיניהם השליך טרף יותר ממה שבקש בחמלת ה' עליו:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(ה) "ובארבע", ובשנת הארבע עשרה בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו, כי היו מקושרים שיעזור כ"א לחברו נגד המורדים, "ויכו את רפאים" באשר בצד הדרומי לארץ כנען קרוב לסדום ישבו עמים רבים גבורים, על הארץ שאח"כ ישב שם עוג מלך הבשן ובצדו עמון ובצדו מואב ובצדו שעיר, כמו שתראה שישראל בהליכתן ממערב למזרח על מצר הדרומי לא"י עברו ארץ אדום ומואב ועמון עד עוג, והתיראו המלכים פן יתחברו כולם לעזר למלכי ערי הככר, לכן הכו את כ"א בפ"ע, ועשתרות קרנים הוא היה אח"כ ארץ עוג אשר הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים, ר"ל מן המוכים בימי אמרפל, "ואת הזוזים" שם היו אח"כ ארץ בני עמון כמ"ש (דברים ב) רפאים ישבו בה והעמונים יקראו להם זמזומים, "ואת האימים בשוה קריתים" שם היה אח"כ ארץ מואב, שקריתים נחשב בין ערי מואב וכמ"ש (שם י) האמים לפנים ישבו בה:  

ילקוט שמעוני

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר. בעל קורה טוען בעוביה. ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, בעשתרות דקרניא. ואת הזוזים בהם, ית זיותנא דבהון. ואת האימים בשוה קריתים, תרתין אינון. ואת החורי, זו מטרפולין שבררו אותה ויצאה לה לחירות בדור הפלגה. עד איל פארן, עד מישרא דפארן.

בעל הטורים

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ובארבע עשרה. ב' ריש פסוק הכא ואידך (מ"ב י"ח) ובי"ד למלך חזקיהו עלה סנחרים. לומר לך כשם שבאו האומות על חזקיהו ונפלו בידו כך באו על אברהם ונפלו בידו:


<< · מ"ג בראשית · יד · ה · >>



פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק • המפרשים עונים לשאלות


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:בראשית_יד_ה&oldid=307860"