הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קדש וקדש ברנע

קָדֵשׁ במלחמת כדרלעומר והמלכים

את המקום הנקרא קָדֵשׁ אנו פוגשים לראשונה במלחמת כדרלעומר והמלכים אשר אתו "וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ" (בראשית יד ז) היכן היא אותה "קדש"?

נתבונן במסלול המלכים:

(בראשית יד, א): "וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם". - המלכים הגיעו מ"שנער", "אלסר" ו"עילם" שהם באזור עירק-אירן.
(בראשית יד ה): "בָּא כְדָרְלָעֹמֶר... וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם" - כיוון התקדמותם היתה מערבה לכיון עבר הירדן המזרחי, שם לחמו עם הרפאים ב"עשתרות קרנים" שהיא בצפונה של עבר הירדן, הדרימו לכיון ה"זוזים" (הם זמזומים, רש"י) ב"הם" (איזור ארץ עמון, ראה דברים ב כ) משם ל"אימים" ב"שוה קריתיים" (איזור ארץ מואב - לדרומה של עמון ראה שם, יא).
(בראשית יד ו): "וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר" - עד שהגיעו ל"הר שעיר" - בדרומה של עבר הירדן שם היכו את ה"חוי". את החוי היכו עד "איל פארן" היא מדבר פארן במערבה של ארץ אדום, כלומר: התקדמו לכיון מערב.
(בראשית יד, ז): "’וַיָּשֻׁבוּ’ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ את כל שדה העמלקי..." - חזרו לכיוון מזרח (צפון) שם היכו תושבי שדה העמלקי.
(בראשית יד ח): "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם... וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים" - כשהיו כדרלעומר וחבריו ב"קדש" יצאו מלכי סדום למחלמה נגדם, והמלחמה היתה ב"עמק השידים" (היא ים המלח).

סיכום קצר לעניינינו:

לאחר שהגיעו למדבר פארן חזרו למזרח והגיעו לקדש. ומכאן יש משמעות ש"קדש" זה אינו במדבר פארן, מזרחית לו.
"ים המלח" הוא באיזור קדש.

קָדֵשׁ בשילוח המרגלים

המקום הבא בתורה שאנו פוגשים את "קדש" בתורה, היא בפרשת המרגלים:

"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ ... מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה" (במדבר יג כו)

קדש זה הוא במדבר פארן, כפי שרואים מפורש בפסוק.

האם זה אותו קדש?

קָדֵשׁ בפטירת מרים ומי מריבה

שוב אנו מוצאים את קדש בפרשת פטירת מרים ומי מריבה:

(במדבר כ, א): "וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן ... וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ".
(במדבר כז, יד): "כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן"

(ענין מי מריבה בקדש מוזכר פעמים נוספות: במדבר כ, כד; דברים לב, נא; יחזקאל מז, יט).

בכל אופן כאן רואים ברור שמקומה של "קדש" היא במדבר צין כלומר מקום במחוז מדבר צין. ואם כן אין זה "קדש" - או יותר מדויק "קדש ברנע" שבמדבר פארן משם נשלחו המרגלים. (נוסף לדיוק למעלה בענין מלחמת כדרלעומר).

מקומם של מדבר פארן ומדבר צין

ראיה לזה נמצא גם מעיון בפרשת גבולות הארץ (במדבר לד):

(במדבר לד, ג): "וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה". - התורה מפרטת את הגבולות מפינה דרומית מזרחית של ארץ ישראל בקצה ים המלח, ואומרת: הגבול הדרומי שהוא ליד מדבן צין, תתחיל בקצה ים המלח, כלומר "ים המלח" הוא ליד "מדבר צין" (ראה סיכום למעלה).
(במדבר לד, ד): "וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ" - התורה ממשיכה את קו הגבול הדרומי, עד שמגיעים ל"קדש ברנע" שליד מדבר פארן.

היוצא מכל זה:

בגבול הדרומי של ארץ ישראל, שהוא איזור מדברי יש לנו שתי מדבריות, "מדבר צין" בצד המזרחי, ו"מדבר קדש" מערבית לה.
בשניהם מקום הנקרא "קדש" - "עין משפט היא קדש" במדבר צין. "קדש ברנע" במדבר פארן.

ביאור רש"י במדבר לב, ח

וזה מה שמפרש רש"י, על הפסוק (במדבר לב, ח): "כֹּה עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִ’קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ’": "כך שמה, ושני קדש היו". כלומר: רש"י רוצה להסביר באיזה שליחות מדובר, לא בשליחים שנשלחו מקדש אל מלך אדום (במדבר כ, יד), אלא המרגלים שנשלחו מ"קדש ברנע" שכך שמה ולא "קדש" סתם.

ראה גם

מדוע לא חזרו בני ישראל לקדש ברנע.