קטגוריה:בראשית יד ז
וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר.
וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כׇּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר.
וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־כׇּל־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
וַ֠יָּשֻׁבוּ וַ֠ - ו' החיבור
יָּשֻׁבוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/7725
מורפ': HC/Vqw3mp וַיָּבֹ֜אוּ וַ - ו' החיבור
יָּבֹ֜אוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3mp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־עֵ֤ין עֵ֤ין - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5880+
מורפ': HNp מִשְׁפָּט֙ מִשְׁפָּט֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5880
מורפ': HNp הִ֣וא הִ֣וא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs קָדֵ֔שׁ קָדֵ֔שׁ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6946
מורפ': HNp וַיַּכּ֕וּ וַ - ו' החיבור
יַּכּ֕וּ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5221
מורפ': HC/Vhw3mp אֶֽת אֶֽת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־שְׂדֵ֖ה שְׂדֵ֖ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7704 b
מורפ': HNcmsc הָעֲמָלֵקִ֑י הָ - מילית, ה' הידיעה
עֲמָלֵקִ֑י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6003
מורפ': HTd/Ngmsa וְגַם֙ וְ - ו' החיבור
גַם֙ - מילית, חיוב
צורת יסוד: c/1571
מורפ': HC/Ta אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָ֣אֱמֹרִ֔י הָ֣ - מילית, ה' הידיעה
אֱמֹרִ֔י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/567
מורפ': HTd/Ngmsa הַיֹּשֵׁ֖ב הַ - מילית, ה' הידיעה
יֹּשֵׁ֖ב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3427
מורפ': HTd/Vqrmsa בְּחַֽצְצֹ֥ן בְּ - מילת יחס
חַֽצְצֹ֥ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/2688+
מורפ': HR/Np תָּמָֽר תָּמָֽר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 2688
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַ֠יָּשֻׁבוּ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
וַיָּבֹ֜אוּ גרש (שליש, דרגא 4)
אֶל־עֵ֤ין מהפך (משרת, דרגא 5) מִשְׁפָּט֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הִ֣וא מונח (משרת, דרגא 5) קָדֵ֔שׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיַּכּ֕וּ זקף גדול (מלך, דרגא 2)
אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
הָעֲמָלֵקִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְגַם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַיֹּשֵׁ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּחַֽצְצֹ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) תָּמָֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי, וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר עין גדי (ע"פ דברי הימים ב כ ב) .
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתָבוּ וַאֲתוֹ לְמֵישַׁר פִּלּוּג דִּינָא הִיא רְקַם וּמְחוֹ יָת כָּל חֲקַל עֲמָלְקָאָה וְאַף יָת אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּעֵין גֶּדִי׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְתָבוּ וַאֲתוֹ [נ"א: וְאָתוּ] לְמֵישַׁר פִּילּוּג דִּינָא הוּא רְקָם וּמְחוֹ יַת כָּל חֲקַל [נ"א: חַקְלֵי] עֲמַלְקָאָה וְאַף יַת אֵימוֹרָאָה דְּיָתֵיב [נ"א: אֲמוֹרָאָה דְּיָתִיב] בְּעֵין גֶּדִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתָבוּ וְאָתוּ לְאַתְרָא דְאִתְפְּלִיג דִינָא דְמשֶׁה נְבִיָא עַל עֵינָא דְמֵי מַצוֹתָא הוּא רֵיקָם וּמְחוֹי יַת כָּל חַקְלֵי עֲמַלְקָאֵי וְאוֹף יַת אֱמוֹרָאֵי דְיָתִיב בְּעֵין גֶדִי: |
רש"י
"שדה העמלקי" - עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד
"בחצצון תמר" - הוא עין גדי מקרא מלא (בד"ה ב') ביהושפט
[יג] ואונקלס תרגם כמשמעו. שהוא תירגם 'אתרא פילג דינא', פירוש חילוק הדין, שהדין היה מתחלק לשם בין הזכאי ובין החייב. ולשון "עין" מתפרש לפי זה, כי צריך לעיין בדבר המשפט בין זכאי וחייב. והרמב"ן מפרש (סד"ה אל) 'פילג דינא' מלשון עומק דינא, כמו פלגי ים בלשון חכמים (אסת"ר ה, א), כי שם ישבו כסאות למשפט לרדת לעומק המשפט, ולשון "עין" לפי זה מלשון מעיין הנובע מן עומק:
[יד] ועדיין לא נולד עמלק וכו'. דהא בן בנו של עשו הוא (להלן לו, יב). והקשה הרמב"ן אם הרצון בזה שמשה רבינו קרא שמו בשם הנקרא בימיו ואם כן אין זה דבר עתיד, עד כאן דבריו. ואין זה קשיא, כי בפרק קמא דכתובות (דף י:) גם כן אמרינן 'ומי כתיבי קראי לעתיד, אין, דכתיב (לעיל ב, יד) "ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור", ותני רב יוסף אשור זו סליקא, ומי הואי, אלא דעתידה'. והתוספות (ד"ה ותנא) הקשו לשם - וקשה אף על גב דסליק לא הוי בימי אדם - בימי משה הואי, וכיון דהואי בימי משה אם כן שפיר כתב לך קרא "הוא ההולך קדמת אשור", והוצרכו לתרץ דכך מקשה; 'וסליקא מי הואי' פירוש הואי בימי משה, דקים להו דלא הוי סליקא בימי משה:
ואני אומר דלא קשה מידי גם התם, דאילו כתיב בתחלת התורה 'אלה דברי משה בן עמרם בראשית ברא אלקים' שכל הספר הזה הוא דברי משה - היה קשיא, אבל השתא דלא כתיב 'דברי משה', וכאילו היה מגיד לך הענין כאשר הוא מראשית הבריאה עד סופו, ואיך יתכן לומר שהוא דברי משה אחר שלא נזכר משה בתחלה בתורה, ונכתב כל הענין על שעת המעשה, ולפיכך צריך לומר שהכתוב מגיד לך על שם העתיד. וכן כאן דכתיב "שדה העמלקי", ולא תוכל לומר שהוא דברי משה, כי לא נכתב בתחלת התורה 'אלה דברי משה' ואז היינו (נוכל) [יכולים] לומר כי דברי משה הם. וזה הענין פשוט הוא מאד, ודברי רש"י עיקר שהוא על שם העתיד:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי – עֲדַיִין לֹא נוֹלַד עֲמָלֵק, וְנִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד (בראשית רבה מב,ז).
בְּחַצְצֹן תָּמָר – הוּא עֵין גֶּדִי, מִקְרָא מָלֵא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דה"ב כ,ב) בִּיהוֹשָׁפָט.
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש. לא באו להזדווג אלא בתוך גלגל עינו של עולם, בקשו לסמותה וכו' (בב"ר פמ"ב).
ויכו את כל שדה העמלקי. עדיין לא עמד עמלק, אלא מגיד מראשית אחרית. וגם את האמורי היושב בחצצן תמר, בעין גדי דתמרייא.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יד ז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.