קטגוריה:דברים א מו

מפרשי רש"י

[סו] כימים אשר ישבתם בשאר המסעות וכו'. הקשה הרב מיוחס נגד חכמים ז"ל (סדר עולם פ"ח), וכתבו הרא"ם, שאם ישבו בקדש "ימים רבים" י"ט שנה, וי"ט שנה עד שעברו את נחל זרד, דהוא ל"ח (להלן ב, יד), אם כן היו כלים ל"ח שנה בתשעה באב, שהרי "ותשבו בקדש ימים רבים" מעת שנגזרה עליהם, ואם כן עברו נחל זרד בט' באב, וזהו אי אפשר, שהרי באחד באב מת אהרן (במדבר ל"ג, ל"ח), והספידו אותו שלשים יום (במדבר כ', כ"ט), ועוד עשו מלחמה עם מלך ערד (במדבר כ"א, א'), ועוד יש חמש מסעות עד נחל זרד. ותירץ הרא"ם, שיותר מל"ח שנה היה עד שעברו את נחל זרד. והשתא היו יושבים בקדש י"ט שנים ה' חדשים, ובשאר מסעות גם כן:

אך קשה, כי מוכח שעברו את נחל זרד בתשעה באב, שהרי כתיב (ר' להלן ב, יד-טז) "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל אנשי המלחמה ויהי כאשר תמו וגומר", ובמסכת תענית (סוף ל ע"ב) מוכח שמתי מדבר פסקו בתשעה באב. ודע, כי תלה העברת נחל זרד בתום אנשי מלחמה, שאמר "והימים אשר הלכנו עד אשר עברנו את נחל זרד עד תום כל אנשי מלחמה שלשים ושמונה שנה", מפני כי אחר שעברו את נחל זרד היו באים וכובשים את סיחון ואת עוג, כדכתיב (ר' במדבר כא, יב-יג) "ויחנו בנחל זרד ומשם נסעו ויחנו בעבר ארנון", וכל גבול הזה כבשו בני ישראל, והוא הארץ אשר נשבע לאבותם, והקדוש ברוך הוא נשבע שלא יראו הדור ההוא הארץ שנשבע לאבותם, ולפיכך אמר שתם כל אנשי מלחמה, והותר להם לעבור את נחל זרד:

ואף על גב שעדיין לא עברו, מפני שהיה עוד איזה מסעות, וגם שהספידו את אהרן, לא חשיב אותן הימים הנוספים, דלא חשיב רק השנים שלא היו ראויים לעבור את נחל זרד, והיינו אותם השנים שלא תם כל אנשי מלחמה, אבל מיום שתם אנשי מלחמה - ראויים לעבור, אף על גב שלא עברו, לא חשיב. וכאילו אמר 'והימים אשר היינו יכולים לעבור', ולא חשב אותם הימים שעכבו: