מ"ג דברים א מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דברים · א · מה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְהוָה וְלֹא שָׁמַע יְהוָה בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְתַבְתּוּן וּבְכֵיתוֹן קֳדָם יְיָ וְלָא קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתְכוֹן וְלָא אַצֵּית לְמִלֵּיכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתֵיבְתּוּן וּבְכִיתוּן קֳדָם יְיָ וְלָא קַבֵּיל יְיָ צְלוּתְכוֹן וְלָא אָצִית לְמִילֵיכוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא שמע ה' בקלכם" - כביכול עשיתם מדת רחמיו כאלו אכזרי

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְלֹא שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם – כִּבְיָכוֹל עֲשִׂיתֶם מִדַּת רַחֲמָיו כְּאִלּוּ אַכְזָרִי (שם).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותשבו ותבכו לפני ה'" - לא הזכיר שם הכתוב הבכי הזה שאין צורך להזכירו אבל משה הזכיר זה עתה לשבח כי נחמו על חטאתם ולהגיד להם שהיה העון ההוא גדול מנשוא כי באה עליו השבועה הגדולה וגזר דין שיש עמו שבועה אינו נקרע (ר"ה יח)

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא שמע ה' בקולכם" - מפני חילול ה' שעשו, שלא תספיק בו כל תשובה, אלא מיתה ממרקת. (ראו רמב"ם הלכות תשובה א ד)

וגם היה גזר דין שיש עמו שבועה, אחר שהעירו אזנם משה ויהושע וכלב אל התשובה ולא שבו אפילו אחר-כך מיראת עונש, ולכן לא הספיקה התשובה להסיר העונש הנגזר בעולם הזה, כמו שהיה העניין:

"ולא האזין אליכם" - אפילו להאריך, ולא לבטל גזירת הבנים אפילו אחר מות האבות.

ובזה הוכיחם, שלא היתה תשובתם שלמה, ולפיכך לא השיגו דבר אפילו בדמעתם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותשובו ותבכו לפני ה'", ששבתם בתשובה והגם שלא שמע ה' בקולכם לבטל הגזרה מכל וכל, בכ"ז הועיל קצת:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ותשובו ותבכו וגו' ולא שמע ה' וגו'. צריך לדעת כוונת הכתוב, אם הכוונה בזה ששבו מהמלחמה ויבכו על מה שהכו מהם האמוריים אין ידוע מכוון הסיפור בזה, גם אומרו ולא שמע וגו' ולא האזין וגו' אם הבכי היה על צרה שעברה עליהם מה מקום למאמר זה, אכן נראה שכונת הכתוב היא שאחר שהכום האמוריים נכנעו לפני ה' ושבו בתשובה גם בבכי על עון כמשפט השבים, ואף על פי כן גדלה צחנתם שלא שמע ה' תשובחם ולא האזין לבכייתם:

<< · מ"ג דברים · א · מה · >>