המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"מי פלג לשטף תעלה" - בערביא קורין לשערה שיטפא כל שעיר ושיער שבראש פלגתי לו תעלה גומא לינק ממנה שאילו שנים יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם והם לא נתחלפו לי בין איוב לאויב נתחלף לי וזהו מן הסערה ד"א לשטף טיפת גשם שוטף פילגתי לכל טיפה גומא בעבים שאילו יורדות ב' טפות מגומא אחת מטשטשות את הארץ ונעשי' טיט
"ודרך לחזיז קולות" - מי פלג כל קול וקול יש לו שביל ואם שנים הולכים בשביל אחד אין הבריות סובלות את הקול
"מי פלג", וכן ערך הכל במדה ובמשקל בענין יסוד המים, שהאדים העולים מן הארץ היה ראוי שירדו למטה בשטף לשטוף הכל בפעם אחת, וכן שהרעם והברק הנעצר בתוכם מיסוד האש עת יפתח יצא בפעם אחד ויחריב את העולם, וה' "פלג לשטף" של המים "תעלה", שירד הגשם טפות טפות כ"א בצינור מיוחד, וכן "להחזיז קולות" שהוא הרעם והברק פלג לו "דרך", שיצא מחולק במדה ובמשקל:
ביאור המילות
"תעלה". צינור ובריכה של מים, ובא במליצה על נטפי המטר כ"א בצינור מיוחד, כי השטף שישטף בפעם אחת נפלג לצינורות דקות.
"חזיז", הברק היוצא, מלשון מחזה, ויש חזיזים נראים בלילה בלתי משמיעים קול כמו מאורי צפון, ע"כ אמר חזיז קולות, ר"ל ברק שיש עמו רעם, והעננים העוצרים בתוכם אש עלעקטרי נקראים חזיזים (זכריה י'):
