מלבי"ם על איוב לח כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על איובפרק ל"ח • פסוק כ"ה | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ל"ח, כ"ה:

מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה
  וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃



"מי פלג", וכן ערך הכל במדה ובמשקל בענין יסוד המים, שהאדים העולים מן הארץ היה ראוי שירדו למטה בשטף לשטוף הכל בפעם אחת, וכן שהרעם והברק הנעצר בתוכם מיסוד האש עת יפתח יצא בפעם אחד ויחריב את העולם, וה' "פלג לשטף" של המים "תעלה", שירד הגשם טפות טפות כ"א בצינור מיוחד, וכן "להחזיז קולות" שהוא הרעם והברק פלג לו "דרך", שיצא מחולק במדה ובמשקל:

ביאור המילות

"תעלה". צינור ובריכה של מים, ובא במליצה על נטפי המטר כ"א בצינור מיוחד, כי השטף שישטף בפעם אחת נפלג לצינורות דקות.

"חזיז", הברק היוצא, מלשון מחזה, ויש חזיזים נראים בלילה בלתי משמיעים קול כמו מאורי צפון, ע"כ אמר חזיז קולות, ר"ל ברק שיש עמו רעם, והעננים העוצרים בתוכם אש עלעקטרי נקראים חזיזים (זכריה י'):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.