רש"י על איוב לח
<< · רש"י על איוב · לח · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"בדלתים ים" - חול גבול לו
"בגיחו" - בהמשכתו יוצא מן התהום כמו גוחי מבטן מושכיפסוק ט (כל הפסוק)
"בשומי ענן" - סביבות ים אוקיינוס שהוא היקף העולם ועננים סובבים לו כלבוש
"חתולתו" - תכריכו כמו והחתל לא חתלת (יחזקאל טז)פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"תתהפך" - בציורין
"כחומר חותם" - מטבע צורת האדם במותן ובתחיית המתים יחיו ויעמדו בלבושיהםפסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"ידעת" - כל זאת
"כי אז תוולד" - כשבראתיםפסוק כג (כל הפסוק)
"אשר חשכתי" - הצנעתי
"לעת צר" - לחמשת מלכים בגבעון
"ליום קרב" - מלחמת גוג ומגוגפסוק כד (כל הפסוק)
"יחלק אור" - תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן כקרני איל
"קדים" - שמש המזרחפסוק כה (כל הפסוק)
"מי פלג לשטף תעלה" - בערביא קורין לשערה שיטפא כל שעיר ושיער שבראש פלגתי לו תעלה גומא לינק ממנה שאילו שנים יונקות מגומא אחת מחשיכות מאור עיניו של אדם והם לא נתחלפו לי בין איוב לאויב נתחלף לי וזהו מן הסערה ד"א לשטף טיפת גשם שוטף פילגתי לכל טיפה גומא בעבים שאילו יורדות ב' טפות מגומא אחת מטשטשות את הארץ ונעשי' טיט
"ודרך לחזיז קולות" - מי פלג כל קול וקול יש לו שביל ואם שנים הולכים בשביל אחד אין הבריות סובלות את הקולפסוק כז (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
"כאבן מים יתחבאו" - ע"י הקרח שמגליד טיפה שעל פניהם
"ופני תהום יתלכדו" - בו ויתאחזו כאחדפסוק לא (כל הפסוק)
"מעדנות כימה" - קישור כימ' שלא תצא כל קורותיו ויחריב את העולם בצינה
"או מושכות כסיל תפתח" - להוציא חמה להפיג צינתה של כימהפסוק לב (כל הפסוק)
"מזרות" - כל שאר מזלות
"ועיש" - כוכב גדול שבכימה והרבה כוכבים קבועים בו ונטל שני כוכבים ממנה לפתוח ארובות המבול ונבקעו במזל טלה ועתיד הקב"ה להחזירם לה תנחומאפסוק לג (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
"התרים לעב קולך" - לצוות עליו להתקשר בחשכת מים להיות שפעת מים מתכסך והוא קדירת העבים כמו או חשך לא תראה (לעיל כב)
"או שפעת מים" - על פיך יכסך מן השמיםפסוק לה (כל הפסוק)
פסוק לו (כל הפסוק)
"בטוחות" - אלו הכליות
"לשכוי" - זה תרנגול לשון חכמים וי"א זה הלב שהוא שוכה וצופה ומחשב את הנולדות
