ביאור:בראשית יד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית יד ג: "כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח."



כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים[עריכה]

"חָבְרוּ" - התחברו לקבוצה, נעשו חברים במטרה להעניק חבורות[1] ופצעים על אנשי ככר הירדן. בהמשך אברם התקיף אותם, וכיוון שהצבאות היו זרים אחד לשני, כל צד ברח לכיוון שלו והיה קל לאברם להביס ולגרש אותם.

ארבעת המלכים מארצות הצפון המפוארות באו לעשות מלחמה בכנען. הם כבר עברו ותקפו את:

  • "אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם" (בראשית יד ה) - לא ברור אם מדובר במלחמה אחת או שלוש התקפות על קבוצות שונות.
  • "וְאֶת הַחֹרִי, בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר" (בראשית יד ו) - התקפה על החרי בהר שעיר עד איל פארן שבמדבר. כך התפנה הר שעיר לעשו.
  • "אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם, אֶת הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר" (בראשית יד ז) - אלו היו האמורים, שבעתיד העמלקים יישבו בארצם.

מלכי ככר הירדן לא יצאו לעזור לשכניהם. אולי הם קיוו שהשכנים יסבו מספיק נזקים ואבדות לצבא ארבעת המלכים, מה שלבסוף יציל אותם מתבוסה.

אחרי התבוסות של שכניהם, ערי הככר הבינו שהם הבאים בתור, והתכוננו למלחמה. הם לא הסתגרו בעריהם וניסו למצוא מחסה בין החומות, אלא חברו יחדיו לכדי צבא גדול.

הם לא ביקשו עזרה מערי כנען, בין שהם ידעו שלא יעזרו להם ובין שהם היו בטוחים בכוחם.

עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח[עריכה]

מלכי הככר בחרו לצאת למלחמה בעמק השדים ליד ים המלח. אך למרות שהם בחרו את שדה המערכה וקיוו שהתוקפים יפלו ב-"בֶּאֱרֹת חֵמָר" של עֵמֶק הַשִּׂדִּים, הם הובסו לבסוף ונפלו בעצמם לתוך הבורות.




  1. ^ השרש 'ח-ב-ר' במשמעות מכה: "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (בראשית ד כג).