ביאור:בראשית יד ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית יד ו: "וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר."



וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר[עריכה]

כמתואר בפסוק שלנו, בימי אברהם הר שעיר היה מיושב ע"י בני העם החורי.

שני דורות מאוחר יותר הגיע לשם עֵשָו, "ויֵַּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הואּ אֱדוֹם" (בראשית לו ח). זהו גם המקום אליו שולח יעקב את מלאכיו לבשר לעשו שהוא חזר לכנען: "ויִַּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (בראשית לב ד).

במשך הזמן עשו ובניו השמידו את שרידי החורי, "ובְּשֵׂעִיר יָשְׁבו הַּחֹרִים לְפָנִים ובְּנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוםּ ויַַּשְׁמִידוםּ מִפְּנֵיהֶם ויֵַּשְׁבו תַּּחְתָּם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר נָתַן ה' לָהֶם" (דברים ב יב), כך שבסופו של דבר הר שעיר הפך להיות נחלתם הבלעדית של בני עשו – היינו, ארץ אדוֹם.

יהושע אומר לבני ישראל בשם משה, שדיבר בשם ה': "וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר, לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ" (יהושע כד ד). עם זאת, ניתן לראות שהענקת הר שעיר לעשו וצאצאיו הופיעה לראשונה בפסוק הזה. במהלך מלחמתו של כדרלעמר המתוארת בפסוק זה, הוא פגע קשה בעם החורי והחליש את כוחו, וכך אפשר לעשו להתיישב במקום ולהשמיד את השורדים.

באותה מלחמה גם פונו שאר האזורים שבעבר הירדן המזרחי, כדי שמואב ועמון – בני לוט – ירשו אותם.