לדלג לתוכן

קטגוריה:בראשית ד כג

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף בראשית ד כג)
<< | ספר בראשית • פרק ד' • פסוק כ"ג | >>

מהדורת הכתיב:

ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.

המהדורה המנוקדת:

וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.

המהדורה המוטעמת:

וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.


מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֹּ֨אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֨אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms לֶ֜מֶךְ לֶ֜מֶךְ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3929
מורפ': HNp לְנָשָׁ֗יו לְ - מילת יחס
נָשָׁ֗י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: l/802
מורפ': HR/Ncfpc/Sp3ms עָדָ֤ה עָדָ֤ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5711
מורפ': HNp וְצִלָּה֙ וְ - ו' החיבור
צִלָּה֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/6741
מורפ': HC/Np שְׁמַ֣עַן שְׁמַ֣עַן - פועל, קל, ציווי, גוף שני, נקבה, רבים

צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqv2fp קוֹלִ֔י קוֹלִ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 6963 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs נְשֵׁ֣י נְשֵׁ֣י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfpc לֶ֔מֶךְ לֶ֔מֶךְ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3929
מורפ': HNp הַאְזֵ֖נָּה הַאְזֵ֖נָּה - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, נקבה, רבים

צורת יסוד: 238
מורפ': HVhv2fp אִמְרָתִ֑י אִמְרָתִ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 565 a
מורפ': HNcfsc/Sp1cs כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אִ֤ישׁ אִ֤ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa הָרַ֨גְתִּי֙ הָרַ֨גְתִּי֙ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 2026
מורפ': HVqp1cs לְפִצְעִ֔י לְ - מילת יחס
פִצְעִ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: l/6482
מורפ': HR/Ncmsc/Sp1cs וְיֶ֖לֶד וְ - ו' החיבור
יֶ֖לֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/3206
מורפ': HC/Ncmsa לְחַבֻּרָתִֽי לְ - מילת יחס
חַבֻּרָתִֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: l/2250
מורפ': HR/Ncfsc/Sp1cs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֹּ֨אמֶר קדמא (משרת, דרגא 5) לֶ֜מֶךְ גרש (שליש, דרגא 4)

לְנָשָׁ֗יו רביעי (משנה, דרגא 3)

עָדָ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) וְצִלָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

שְׁמַ֣עַן מונח (משרת, דרגא 5) קוֹלִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

נְשֵׁ֣י מונח (משרת, דרגא 5) לֶ֔מֶךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הַאְזֵ֖נָּה טפחא (מלך, דרגא 2)

אִמְרָתִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אִ֤ישׁ מהפך (משרת, דרגא 5) הָרַ֨גְתִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְפִצְעִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְיֶ֖לֶד טפחא (מלך, דרגא 2)

לְחַבֻּרָתִֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו:

"עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי, נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי הן דאגו שיהרגו אותו בגלל אותו רצח מפורסם של אבי אבותיו, קין. הוא הרגיע אותם בכך ש....
כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי האם אני הרגתי את הבל, כך שפצעו ייקרא על שמי?? וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי האם הרגתי את הילד הבל, כך שחבורתו תהיה על שמי??

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות


<< · מ"ג בראשית · ד · כג · >>

מקרא

כתיב:
ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי.

מנוקד:
וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.

עם טעמים:
וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר לֶמֶךְ לִנְשׁוֹהִי עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעָא קָלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ אַצִּיתָא לְמֵימְרִי לָא גּוּבְרָא קְטֵילִית דִּבְדִילֵיהּ אֲנָא סָבֵיל חוֹבִין לִמְמָת וְאַף לָא עוּלֵימָא חַבֵּילִית דִּבְדִילֵיהּ יִשְׁתֵּיצֵי זַרְעִי׃
אונקלוס (דפוס):
וַאֲמַר לֶמֶךְ לִנְשׁוֹהִי עָדָה וְצִלָּה שְׁמָעָא [נ"א: שְׁמַעָן] קָלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ אַצִּיתָא לְמֵימְרִי לָא גַּבְרָא קְטָלִית [נ"א: קִטְלֵית] דִּבְדִילֵיהּ אֲנָא סָבֵיל חוֹבִין וְאַף לָא עוּלֵימָא חַבֵּילִית [נ"א: חַבְּלֵית] דִּבְדִילֵיהּ יִשְׁתֵּיצֵי זַרְעִי׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לֶמֶךְ לִנְשׁוֹי עָדָה וְצִלָה קַבִּילִין קוֹלִי נְשִׁי לֶמֶךְ אַצִיתַן לְמֵימְרִי אֲרוּם לָא גַבְרָא קְטָלִית דְנִתְקַטִלָא תְּחוֹתוֹהִי אוּף לָא עוּלֵימָא חֲבִילִית דִבְגִינֵיהּ יְהוֹבְדוּן זַרְעִי:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"שמען קולי" - שהיו נשיו פורשות ממנו מתשמיש לפי שהרג את קין ואת תובל קין בנו שהיה למך סומא ותובל קין מושכו וראה את קין ונדמה לו כחיה ואמר לאביו למשוך בקשת והרגו וכיון שידע שהוא קין זקנו הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם והרגו והיו נשיו פורשות ממנו והוא מפייסן

"שמען קולי" - להשמע לי לתשמיש וכי איש אשר הרגתי לפצעי הוא נהרג וכי אני פצעתיו מזיד שיהא הפצע קרוי על שמי וילד אשר הרגתי לחבורתי נהרג כלומר ע"י חבורתי בתמיה והלא שוגג אני ולא מזיד לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי

"פצע" - מכת חרב או חץ מקאדור"ה בלע"ז

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

שְׁמַעַן קוֹלִי – שֶׁהָיוּ נָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ מִתַּשְׁמִישׁ, לְפִי שֶׁהָרַג אֶת קַיִן וְאֶת תּוּבַל קַיִן בְּנוֹ. שֶׁהָיָה לֶמֶךְ סוּמָא וְתוּבַל קַיִן מוֹשְׁכוֹ, וְרָאָה אֶת קַיִן וְנִדְמָה לוֹ כְּחַיָּה, וְאָמַר לְאָבִיו לִמְשׁוֹךְ בַּקֶּשֶׁת, וַהֲרָגוֹ. וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁהוּא קַיִן זְקֵנוֹ, הִכָּה כַּף אֶל כַּף וְסָפַק אֶת בְּנוֹ בֵּינֵיהֶם וַהֲרָגוֹ. וְהָיוּ נָשָׁיו פּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ, וְהוּא מְפַיְּסָן: "שְׁמַעַן קוֹלִי" – לְהִשָּׁמַע לִי לְתַשְׁמִישׁ. וְכִי "אִישׁ" אֲשֶׁר "הָרַגְתִּי", "לְפִצְעִי" הוּא נֶהֱרַג? וְכִי אֲנִי פְצַעְתִּיו מֵזִיד, שֶׁיְּהֵא הַפֶּצַע קָרוּי עַל שְׁמִי? "וְיֶלֶד" אֲשֶׁר הָרַגְתִּי, "לְחַבֻּרָתִי" נֶהֱרַג? כְּלוֹמַר: עַל יְדֵי חַבּוּרָתִי? בִּתְמִיָּה, וַהֲלֹא שׁוֹגֵג אֲנִי וְלֹא מֵזִיד! לֹא זֶהוּ פִּצְעִי וְלֹא זֶהוּ חַבּוּרָתִי. "פֶּצַע" – מַכַּת חֶרֶב אוֹ חֵץ, נברידור"א [navredure = פצע[2]] בְּלַעַ"ז.

אבן עזרא

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ודע, כי ויאמר למך מאוחר בפרשה, וכבר הזכרתי כמוהם שנים. וכמוהו: "ויקח האיש נזם זהב" (בראשית כד כב); וכן: "אמור אל בני ישראל אתם עם קשה עורף" (שמות לג ה); וכן "ואתחנן" (דברים ג כג). והטעם, כאשר אמרו חכמינו, כי עדה וצלה נמנעו, כי פחדו להוליד בנים, בעבור שיהיו שביעיים לקין וייהרגו או ימותו. ועל כן אמר למך לנשיו: אני הוא באמת השביעי, ואם יפצעני אדם שהוא גדול, או ילד יעשה לי חבורה, אז הרגתיו. ומלת הרגתי – תמורת 'אהרוג'; וכמוהו: "נתתי כסף השדה" (בראשית כג יג); "אשר לקחתי מיד האמורי" (בראשית מח כב), ורבים כמוהם:

רמב"ן

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ויאמר למך לנשיו" - סמכו המפרשים (רש"י והראב"ע) בענין הכתוב הזה על דעת אונקלוס שפירש לכן כל הורג קין שבעתים יוקם (לעיל ד טו) כי לשבעה דורות יוקם ממנו ולא עתה כי השם האריך אפו ממנו והנה נשי למך פחדו להוליד בנים בעבור שיהיו שבועיים לקין והוא נחם את נשיו שהשם יאריך לו עוד שבעים ושבעה כי יתפלל לפניו כי הוא ארך אפים וירחם עליו או שהיה קל וחומר של שטות כפי המדרש שהזכיר רש"י ואם כן יאמר לכן כל הורג קין לשבעתים יוקם ממנו ולא בימיו וזהו תרגומו של אונקלוס כל דיקטל קין לשבעה דרין יתפרע מיניה ואם כן היה ראוי שיהיה "ויאמר למך לנשיו" מוקדם ולפי דעתי אין טעם "שבעתים" לשבעה דורות כי לא תאמר המלה הזאת על השבעה הנפרדים רק על הכפל דבר אחד שבעה פעמים כמו מזוקק שבעתים (תהלים יב ז) ישלם שבעתים (משלי ו לא) ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיהו ל כו) כפול ומכופל שבעה חלקים אבל פירוש "כל הורג קין" כפשוטו שאמר השם לכן כל אשר יהרוג את קין שבעתים יוקם ממנו כי אעניש ההורג אותו שבע על חטאתו כי אני הבטחתי את קין שלא יהרג בעבור יראתו אותי והתודותו לפני אבל ענין למך עם נשיו לא הזכירו הכתוב בביאור ונוכל לומר גם כן שהיו יראות מעונש שלא יהרג למך בעון אביו כי השם לא אמר לקין סלחתי לך רק שלא יהרג אבל יגבה חובו מזרעו ולא ידעו מתי וכן היה הדבר ולמך נחם אותן לאמר כי השם ירחם עליו כאשר רחם על קין כי הוא נקי כפים ממנו ויתפלל לפניו גם הוא וישמע תפלתו אבל הנראה בעיני כי היה למך איש חכם מאד בכל מלאכת מחשבת ולמד לבנו הבכור ענין המרעה כפי טבעי הבהמות ולמד את השני חכמת הנגון ולמד את השלישי ללטוש ולעשות חרבות ורמחים וחניתות וכל כלי המלחמה והיו נשיו מתפחדות שלא יענש כי הביא החרב והרציחה בעולם והנה הוא תופש מעשה אבותיו בידו כי הוא בן המרצח הראשון וברא משחית לחבל והוא אמר להן אני לא הרגתי איש לפצעים ולא ילד לחבורות כאשר עשה קין ולא יענישני השם אבל ישמרני מן ההריגה יותר ממנו והזכיר כן לומר כי לא בחרב וחנית יכול אדם להרוג בפצעים וחבורות שימית במיתה רעה יותר מן החרב ואין החרב גורם הרציחה ואין על העושו חטא

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

כי איש הרגתי לפצעי. הביא למך החרב והרציחה בעולם ומעשה אבות יעשו בנים כי הוא בנו של קין הרוצח הראשון. והוליד שלשה בנים, הבן הבכור למדהו ענין המרעה כפי טבעי הבהמות. הבן השני למדהו חכמת הנגון. הבן השלישי למדהו כלי המלחמה בחרבות וברמחים וללטוש נחשת. והנשים שלו היו מתפחדות ממנו שלא ימות בעונש חטאו לפי שהביא הרציחה בעולם, וע"כ היה אומר להן כי איש הרגתי לפצעי או ילד לחבורתי שעשיתי בו כמו שעשה קין, כונתו לומר כי האדם יכול להרוג בלא חרב ואין החרב סבת הרציחה, ואע"פ שהוא הוציא בעולם אומנותו אין עליו עונש בזה כי אפשר להמית במיתה קשה מן החרב.

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"שמען קולי נשי למך" צועק עלי יגון:

" אמרתי" שאספר צערי:

" הרגתי לפצעי" חבלתי בעצמי ממש שהיה ההרוג אבי, וילד לחבורתי. שהיתה החבורה בעצמי ממש במה שהיה ההרוג בני:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(כג)" ויאמר למך לנשיו". יספר שהגם שקין יסד עיר וקבוץ מדיני ותקן נמוסים להנהגת החברה, בכל זאת אם לא התבונה תתן קולה ואם לא יהיו האנשים בעלי יושר ואוהבי צדק בטבעם לא יועילו הנמוסים, שאם יעמוד איש עריץ ישחק לכל חוק ונמוס ויגזול משפט וצדק, שכן למך נכדו אחרי אשר גברה זרועו ע"י בניו וגבורתם וממשלתם היה דרכו לאמר לנשיו אתן עדה וצלה (גם אם לא הייתן נשי) שמען קולי ואל תמרו את פי, וכ"ש אחר שאתן נשי למך והאשה צריכה שתהיה נכנעת לבעלה, א"כ האזנה אמרתי (האזנה קלה משמיעה, ר"ל אף האזינו כל מה שאומר) כי אם אעשה אתכן רעה מי יציל אתכן מידי, הלא איש הרגתי לפצעי, איש אחד עשה לי פצע והרגתי אותו ובעת ההרג נתן בי חבורה שהיא קלה מפצע והרגתי גם את הילד שלו, ולא היה מי שיקום כנגדי ויבקש דמם מידי כי אין משפט נגדי בארץ כי זרועי רמה, ואם תאמר שאענש בדין שמים, ע"ז אני משיב לכם:  

ילקוט שמעוני

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

שמען קולי. לפי שהיו פורשות ממנו מתשמיש, לפי שהרג את קין ואת תובל קין. שהיה למך סומא, ותובל קין ראה את קין, ונדמה לו כחיה, ואמר לאביו למשוך בקשת והרגו. וכיון שידע שהוא קין זקנו, הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהן והרגו. והיו נשיו פורשות ממנו, והוא מפייסן: וכי איש אשר הרגתי, וכי פצעתיו מזיד, שיהא הפצע קרוי על שמי? וילד אשר הרגתי, לחבורתי נהרג? הלא שוגג הייתי! קין שהרג מזיד, נתלה לז' דורות; אני שהרגתי שוגג, לא כל שכן:

ויאמר למך לנשיו וגו'. תבען לתשמיש. אמרו: למחר מבול בא, ונהיה פרות ורבות למארה. אמר להן: כי איש הרגתי לפצעי, שיבואו עלי פצעים בשבילו, וילד לחבורתי, שיבואו עלי חבורות בשבילו? אתמהא. קין הרג ונתלו לו שבע דורות; אני שלא הרגתי, אינו דין שיתלו לי ע"ז דורות? רבי אומר: הרי זה קל וחומר של חשך; אם כן, מהיכן הקב"ה גובה שטר חובו? – אם איש למה ילד, ואם ילד למה איש? איש לאברים וילד לשנים. אמרו לו: איתא ניזל גבי אדם. אזלין לגבי אדם, אמר להם: עשו את שלכם, והקב"ה עושה את שלו. אמרו לו: אסיא, אסי חגירתך! כלום פירשת מחוה ק"ל שנים, אלא כדי שלא תוליד ממנה בן? אתמהא. כיון ששמע כן, נזקק להעמיד תולדות:

אמר ליה ההוא אפיקורוס לרבי ישמעאל ברבי יוסי, כתיב: "וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה'", "מאתו" מיבעיא ליה? אמר ליה ההוא כובס: שבקיה דמהדרנא ליה אנא. ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך, "נשיי" מיבעיא ליה? אלא משתעי קרא הכי; הכא נמי משתעי קרא הכי. אמר ליה: מנא לך הא? אמר ליה: מפרקיה דרבי מאיר שמיעא לי; דאמר רבי יוחנן: כי הוה דריש ר' מאיר בפירקיה, הוה דריש תלתא שמעתא, תלתא אגדתא, תלתא מתלי.

מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שהדיוט מזכיר שמו פעמים בפסוק אחד. בתורה, ויאמר למך לנשיו. בנביאים, "ויאמר להם המלך קחו את עבדי אדוניכם והרכבתם את בן המלך". בכתובים, "כי כתב אשר נכתב בשם המלך". ואת תמה שהקב"ה מזכיר שמו שני פעמים בפסוק אחד?

רבי עובדיה מברטנורא

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ויאמר למך לנשיו שהיו נשיו פורשות ממנו לפי שנגזר לכלות לזרע קין ז' דורות וכו' אמרו מה אנו יולדות לבהלה למחר יבא המבול וכו'. קשיא דידיה אדידיה דברישא משגיע שפירשה ממנו מפני גזרת שבע לקין ואחר כך משמע שפירשה ממנו מפני גזרת המבול וי"ל שהיו סבורות שגזרת כליון זרעו של קין וגזרת המבול גזרה א' היא כלומר שאין המבול בא אלא לכלות זרעו של קין וטעו האצטרולוגין שלהן בין זרעו של למך זה ובין זרעו של למך אביו של נח כדרך כל האצטגנינין והחוזים בכוכבים:


<< · מ"ג בראשית · ד · כג · >>



  1. ^ בדפוסים "מקאדורה", שהוא ודאי שיבוש. ואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה) וראה גם להלן (בראשית מ"ט, ה') שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף").
  2. ^ בדפוסים "מקאדורה", שהוא ודאי שיבוש. ואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה) וראה גם להלן (בראשית מ"ט, ה') שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף").

פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק • המפרשים עונים לשאלות


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:בראשית_ד_כג&oldid=307610"