קטגוריה:בראשית ד כב
וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה.
וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כׇּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה.
וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כׇּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃
וְצִלָּ֣ה וְ - ו' החיבור
צִלָּ֣ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/6741
מורפ': HC/Np גַם גַם - תואר הפועל
צורת יסוד: 1571
מורפ': HD־הִ֗וא הִ֗וא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs יָֽלְדָה֙ יָֽלְדָה֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqp3fs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־תּ֣וּבַל תּ֣וּבַל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8423+
מורפ': HNp קַ֔יִן קַ֔יִן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8423
מורפ': HNp לֹטֵ֕שׁ לֹטֵ֕שׁ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3913
מורפ': HVqrmsc כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־חֹרֵ֥שׁ חֹרֵ֥שׁ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2794
מורפ': HVqrmsc נְחֹ֖שֶׁת נְחֹ֖שֶׁת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5178 a
מורפ': HNcfsa וּבַרְזֶ֑ל וּ - ו' החיבור
בַרְזֶ֑ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/1270
מורפ': HC/Ncmsa וַֽאֲח֥וֹת וַֽ - ו' החיבור
אֲח֥וֹת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/269
מורפ': HC/Ncfsc תּֽוּבַל תּֽוּבַל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8423+
מורפ': HNp־קַ֖יִן קַ֖יִן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 8423
מורפ': HNp נַֽעֲמָֽה נַֽעֲמָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5279 a
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְצִלָּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) גַם־הִ֗וא רביעי (משנה, דרגא 3)
יָֽלְדָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־תּ֣וּבַל מונח (משרת, דרגא 5) קַ֔יִן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹטֵ֕שׁ זקף גדול (מלך, דרגא 2)
כָּל־חֹרֵ֥שׁ מרכא (משרת, דרגא 5) נְחֹ֖שֶׁת טפחא (מלך, דרגא 2)
וּבַרְזֶ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַֽאֲח֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) תּֽוּבַל־קַ֖יִן טפחא (מלך, דרגא 2)
נַֽעֲמָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן - לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ ראשון חרשי ומלטשי מתכות נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל. וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן: נַעֲמָה שהיא לפי חז"ל אישתו של נח.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְצִלָּה אַף הִיא יְלֵידַת יָת תּוּבַל קַיִן הוּא הֲוָה רִבְּהוֹן דְּכָל דְּיָדְעֵי עֲבִידַת נְחָשָׁא וּבַרְזְלָא וַאֲחָתֵיהּ דְּתוּבַל קַיִן נַעֲמָה׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְצִלָּה אַף הִיא יְלֵידַת יַת תּוּבַל קַיִן רַבְּהוֹן דְּכָל יַדְעֵי עִיבִידַת [נ"א: עֲבִידַת] נְחָשָׁא וּבַרְזְלָא [נ"א: וּפַרְזְלָא] וַאֲחָתֵיהּ דְּתוּבַל קַיִן נַעֲמָה׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְצִלָה אַף הִיא יְלֵידַת יַת תּוּבָל קַיִן רַב לְכָל אוּמַן דִידַע בַּעֲבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא וְאַחְתֵיהּ דְתוּבַל קַיִן נַעֲמָה הִיא הֲוַת מָרַת קִינִין וְזִמְרִין: |
רש"י
"לטש כל חרש נחשת וברזל" - מחדד אומנות נחשת וברזל כמו ילטוש עיניו לי (איוב ט"ז) חורש אינו לשון פועל (בסגו"ל) אלא ל' פועל (בציר"י) שהרי נקוד קמץ קטן (דהיינו בציר"י) וטעמו למטה כלומר מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל
"נעמה" - היא אשתו של נח בב"ר
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל – מְחַדֵּד אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, כְּמוֹ (איוב טז,ט): "יִלְטוֹשׁ עֵינָיו לִי". "חוֹרֵשׁ" אֵינוֹ לְשׁוֹן פֹּעֶל, אֶלָּא לְשׁוֹן פּוֹעֵל, שֶׁהֲרֵי נָקוּד קָמַץ קָטָן וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה, כְּלוֹמַר: מְחַדֵּד וּמְצַחְצֵחַ כָּל כְּלֵי אֻמָּנוּת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל.
נַעֲמָה – הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
לוטש כל חורש נחשת וברזל. טעם הכתוב לוטש וחורש כל נחשת וברזל. כלומר מחדד ומצחצח כלי אומנות. ומלת נחשת במקום הזה הוא הנקרא אציי"ר שחבורו עם הברזל עולה יפה שנוהגים האומנים אצלנו בסכינים הקטנים שהן מנחשת הנקרא אציי"ר ומעורב בברזל. אבל הנחשת הנקרא ארא"ם אין חיברו עם הברזל עולה יפה, וזהו שאמר הכתוב כלם סרי סוררים הולכי רכול נחשת וברזל כלם משחיתים המה, וזה יקרא ארא"ם, לפי שהנביא היה מוכיחם ומגנה אותם במדת הרכילות כי היו מתלחשין זה עם זה ברכילות ויקרה להם כמקרה הנחשת והברזל, כי אותו החבור אין סופו לבא לפעולה טובה כשם שא"א לפעול מן הנחשת והברזל כי א"א לשום אומן שיעשה כלי מתערובתם כי הכל הולך לאבוד, וע"כ סיים הכתוב כלם משחיתים המה. ועוד תמצא בענין נחשת זה הנקרא ארא"ם כי אם תערבנו עם הברזל מלבד שלא יתכן לעשות מזה שום פעולה, לא יוכל להבדיל זה מזה כמו שיבדילו האומנים הכסף מן הזהב והזהב מן הכסף. ובא הכתוב לרמוז בהולכי רכיל כי מי שרגל על לשונו האומנות הזה קשה להבדיל ולהפריש ממנו אותו המנהג הרע שכבר הורגל בו. ומה שנקרא בלשון נחשת השם בעצמו מודיע לנו ענינו. ונקראו שניהם בשם נחשת לפי שהוא מענין הנסיון והוא שכתוב (בראשית ל) נחשתי ויברכני ה' בגללך, ואין אומן בעולם יכול להכירו אם הוא אציי"ר או ברזל עד יביאנו במבחן הנסיון ואם ישבר יודע שהוא אציי"ר ואם יכפל ולא ישבר אז יודע שהוא ברז"ל.
ואחות תובל קין נעמה. דרשו רבותינו ז"ל אשתו של נח היתה ונקראת כן על שם שהיו מעשיה נאים, ונעימים. ויש אומרים שהיא היתה אשת אשמדון אם אשמדאי והשדים נולדו ממנה. וד' נשים היו אמות השדים. לילית, ונעמה, ואגרת, ומחלת, ויש לכל אחת ואחת מהן מחנות וכתות של רוח הטומאה אין מהם מספר. ואומרים כי כל אחת מושלת בתקופה אחת מארבע תקופות שבשנה ומתקבצות בהר נשפה קרוב להרי חשך. וכל אחת מושלת בתקופתה משעת שקיעת החמה עד חצות לילה הן וכל מחנותיהן. ועל כלן משל שלמה וקרא אותם עבדים ושפחות שהיה משתמש בהם כרצונו. וד' נשים אלו נשיו של שרו של עשו הן ודוגמתו נשא עשו ד' נשים כדמפורש בתורה. וגם רבותינו ז"ל האריכו במדרש בענין אדם הראשון שכל אותן ק"ל שנה שהיה נזוף בחטאו שהוליד רוחין ושדין ולילין ומזיקין. וזאת מעלה ושלמות במין האדם שממנו הרוחניים שבגלגלי היסודות גם ממנו יש רוחנים שכליים במרום, והבן זה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
תובל קין. תיבל עבודתו של קין: קין הרג, ולא היה לו במה להרוג; אבל זה לוטש כל חורש נחשת וברזל.
נעמה. אשתו של נח היתה; ולמה היו קורין אותה נעמה? שהיו מעשיה נאים ונעימים. רבנן אמרי: נעמה אחרת היתה; ולמה היו קוראים אותה נעמה? שהיתה מנעמת בתוף לע"ז.רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ד כב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.