יריעות שלמה על רש"י/בראשית/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ג[עריכה]

בד"ה ויש אגדה כו' סופן פשתן נ"ב ואני אומר אולי מזה סמכי מדכ' מפרי האדמה ולא כתיב פרי האדמה אלא ר"ל מפרי סתם שהוא פרי העץ ועיקרו פרי האדמה דהיינו פשתן שהוא פרי האדמה דלא הדר מפיק גוזא והתורה קראו עץ כדכתיב ותטמנם בפשתי העץ ודוק מהרש"ל:

פסוק ד[עריכה]

בד"ה ואל ישעו כו' אל יפנו נ"ב ונראה לומר דשפיר גרסינן ליה וה"ג וכן לא ישעה וכו' והוא פסוק שבישעיה לא ישעה אל המזבחות ולא קאי על ואל ישעו בדברי שקר שבפרשת שמות. ספר פענ"ח רז"א:

פסוק י[עריכה]

בד"ה דמי אחיך כו' ודם זרעותיו נ"ב ומה שפירש עוד שעשה בו הרבה פצעי' כו' היינו משום דכתי' ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת דמי אחיך כו' והנה האדמה לא קבלה דמי זרעותיו אלא אפצעים הרבה קאי וזה לא יתכן שאם כן מהו דמי אחיך צועקים ס"ס אין כאן אלא צעקה אחת אלא אזרעותיו קאי ודוק מהרש"ל:

פסוק יג[עריכה]

בד"ה אתה טוען עליונים ותחתונים נ"ב ע"ד כי עמך הסליחה למען תורא כמו שמפרש בספר עיקרי' ודוק מהרש"ל:

פסוק טו[עריכה]

בד"ה חקק לו אות כו' תי"ו על מצחו נ"ב ולי נראה דאף הכא נפרש בתי"ו והיינו אות אחת משמו של קין שקראו אמו קניתי את ה' ודוק א"נ הי"א והיינו אות משמו של הקדוש ברוך הוא והי"א רמז לתשובה כדאיתא במנחות ורומז נמי כל הורג קין ודוק מהרש"ל:

פסוק כב[עריכה]

בד"ה תובל קין כו' כי כלי אומנות כו' נ"ב ושרי ליה מרי' כי דבריו לא נראין לי כי מה שפירש רש"י כלי אומנות הוא פירש של חרש ואם היה נקוד חרש היה פירושו אומן עצמו ועכשיו פירושו כלי אומנות ודוק מהרש"ל: