קטגוריה:בראשית ד כב
וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כׇּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/צִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּ/בַרְזֶ֑ל וַֽ/אֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְצִלָּה אַף הִיא יְלֵידַת יָת תּוּבַל קַיִן הוּא הֲוָה רִבְּהוֹן דְּכָל דְּיָדְעֵי עֲבִידַת נְחָשָׁא וּבַרְזְלָא וַאֲחָתֵיהּ דְּתוּבַל קַיִן נַעֲמָה׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְצִלָה אַף הִיא יְלֵידַת יַת תּוּבָל קַיִן רַב לְכָל אוּמַן דִידַע בַּעֲבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא וְאַחְתֵיהּ דְתוּבַל קַיִן נַעֲמָה הִיא הֲוַת מָרַת קִינִין וְזִמְרִין: |
רש"י (כל הפרק)
"תובל קין" - תובל אומנתו של קין תובל לשון תבלין תיבל והתקין אומנתו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים
"לטש כל חרש נחשת וברזל" - מחדד אומנות נחשת וברזל כמו ילטוש עיניו לי (איוב ט"ז) חורש אינו לשון פועל (בסגו"ל) אלא ל' פועל (בציר"י) שהרי נקוד קמץ קטן (דהיינו בציר"י) וטעמו למטה כלומר מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל
"נעמה" - היא אשתו של נח בב"ראבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"לוטש כל חורש נחשת וברזל" - שיעורו הוא היה לוטש וחורש כל נחשת וברזל יאמר כי הוא היה מחדד וחורש כל מלאכת נחשת וברזל וכמהו כל תשא עון וקח טוב (הושע יד ג) ועל דעת אונקלוס דבק בכתובים הראשונים הוא היה אבי לוטש כל חורש נחשת וברזל
"ואחות תובל קין נעמה" - כאומר ונולדה לו אחות ושמה נעמה וכן ואחות לוטן תמנע (להלן לו כב) ואת מרים אחותם (במדבר כו נט) ושם אחותו מעכה (דהי"א ז טו) ובבראשית רבה (כג ג) יש אומרים אשתו של נח היתה ולמה היו קורין אותה נעמה שהיו מעשיה נאים ונעימים נתכוונו לומר שהיה לה שם בדורות ההם כי היתה צדקת והולידה צדיקים ולכן יזכירנה הכתוב ואם כן נשאר לקין זכר מעט בעולם ואם נאמר שאינה האשה שהוליד נח ממנה שלשת בניו אם כן אין בזה טעם להזכירה ומדרש אחר לרבותינו שהיא האשה היפה היא מאד שממנה תעו בני האלהים והיא הנרמזת בפסוק ויראו בני האלהים את בנות האדם (להלן ו ב) כמו שמוזכר בפרקי רבי אליעזר (כב) ואחרים אמרו (זהר חדש א יט ב) כי היא היתה אשת שמדון אם אשמדאי וממנה נולדו השדים כי כן ימצא שמה בכתבי שמושי השדים והכתוב ירמוז ויקצר בתעלומות כאלהמלבי"ם (כל הפרק)
(כב) "וצלה גם היא". הגם ששתתה כוס עקרים ילדה את תובל קין. והוא לקח לחלקו את הנהר השלישי ההולך קדמת אשור ללחום מלחמות, ולתכלית זה היה לוטש כל חורש של נחשת וברזל שהיה חורש ומוציא הברזל, וכן היה לוטש החרבות, והנהר הרביעי לא שמו לב עליו, רק אם נאמר כדעת חז"ל שנעמה היתה צדקת והיתה אשת נח היתה היא אשר נמשכה אחר הנהר הרביעי, וכמ"ש אשת חן תתמוך כבוד ועריצים יתמכו עושר ועל פי מה שפרשתי בפי' שם. אולם לא אכחד כי לדעתי בא הספור הזה כהרבה ספורי התורה אשר באו לעקר דעות כוזבות וספורי הבל אשר התפשטו בימי קדם בין העמים ואשר המציאו כהני האלילים בימי החשך, ויש עוד היום שארית מן המיטהאלאגיא שלהם, שהיו מיחסים לכל איש שהמציא איזה מלאכה כח אלהית, והיו אומרים שאליל פלוני המציא ישיבת אהל ומקנה ואליל פלוני המציא חכמת הנגון ואליל פלוני המציא תכסיסי מלחמה ואומנות הברזל וכלי מלחמה, ואליל פלוני המציא בנין הערים והנמוסים המדיניים, וספרו על כל אחד מבני אלים אלה נפלאות מתולדתו ואלהותו, והיו קוראים לבני אדם לעבודתו במועדים ובחגים שיחדו להם, ולזה הודיעה התורה לאמר אל תאמינו בשוא נתעה, דעו כי הממציא בנין הערים והנמוסים וקבוץ המדיני היה קין הרוצח הראשון, והממציאים מלאכת הרעיה והמסחר והנגון ומלאכת הברזל והמתכיות היו בני למך מבני בניו של קין, והאשה אשר דברו עליה גדולות בהמיטהאלאגיא שלהם ושמו במרום קנה, היא היתה נעמה אחות תובל קין, כולם היו בני אדם להבל דמה לא בני אלהים, והודעות אלה נצרכו מאד בימים ההמה שהתפשטו הספורים האלה בין כל העמים והתקיימו בידם עד אחר חורבן בית השני כנודע:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד כב.
לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל
נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל
גילוי הנחשת והברזל נעשה בתקופה מאוחרת יחסית, לאחר אלפי שנים של תקופת האבן והלימוד להשתמש באש. לא נאמר מי גילה את האש והכבשן, אבל ללא אש חמה ולוהטת אי אפשר להתיך ברזל. טכנולוגיה ברמה גבוה מאוד נדרשת כדי ליצור וללטש נחושת וברזל.
בפרימידות מצאו סכין מברזל אל-חלד שכנראה בא ממטאור.
בזמן חתימת התורה, בתקופת המשנה, כבר ידעו על ברזל, אולם קשה לדעת האם לפני אברהם ידעו על ברזל. נחושת או ברונזה היו ידועים בתקופת אברהם, והשתמשו בזה לכלים, ולכלי מלחמה.
לפעמים קורים דברים, שידע חדש מתגלה, אחר כך נשכח, ומתגלה מחדש. כך נאמר על בני ישראל בתקופת שאול: "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי אמר (אָמְרוּ) פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית" (שמואל א יג יט).
לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ
לֹטֵשׁ - לשפשף כדי להפוך לחלק ומבהיק; להבריק; למרק; לצחצח (מילוג).
חֹרֵשׁ - אומן, בעל מלאכה (מילוג), אבל גם - חפר לאורך האדמה שורות מקבילות כדי להכשירה לנטיעה או זריעה. ייתכן שכלי המתכת שימשו לאתים ומחרשות בעבודת השדה, ככתוב: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (ישעיהו ב ד), ולכן בעלי המלאכה המקצועיים, שעסקו בברזל לעבודות השדה, נקראו חרשים.
תּוּבַל קַיִן
מעניין שמעניקים לבני קין את הכבוד להמצאות החשובות האלה.
אנו רואים שהעונש שקין קיבל, לא לעבוד את האדמה, הפך לברכה, ובניו, שהיו פטורים מעבודת השדה, המציאו דברים חשובים ביותר, ששימשו את כל החברה וגם את עובדי האדמה.
וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן, נַעֲמָה
לא ברור למה היה חשוב להזכיר את נעמה. סביר שהיו סיפורים נוספים, ונעמה לקחה בהם חלק, אבל איבדנו אותם. אולי נעמה היתה אשתו של אחד מבני שת, וכך נוח ומשפחתו היו צרוף של שתי המשפחות - קין ושת.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ד כב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.