ביאור:בראשית ד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית ד טו: "וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה: לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם. וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד טו.


וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת[עריכה]

וְהָיָה כָל מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי[עריכה]

קין מודע שמגיע לו עונש מוות, אבל בגלל שאלוהים לא פסק עליו מוות, הוא דורש מאלוהים שישמור עליו ולא יהרגו אותו.

לא ברור מי ירצה לנקום בו, הן להבל לא היו ילדים, ובכלל אוכלסית האנשים היתה קטנה מאוד. כמובן קין ידע שאנשים חיים כ900 שנים, כך שיבאו דורות ודורות של אנשים, ולמרות שהם לא צאצאיו של הבל, הם יחשבו שמגיע לקין למות באלימות כשם שהוא הרג את הבל.

לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם[עריכה]

אלוהים מסכים עם קין ופוסק שמי שיהרוג את קין, בניגוד לפקודת אלוהים לשמור אותו נע ונד, יקבל עונש פי שבע מקין.

לא ברור מה המשמעות של 'שִׁבְעָתַיִם' - האם הורג קין גם הוא יקבל אות הגנה לשבע דורות? האם שבע דורות לא יוכלו להיות עובדי אדמה?
העונש נשמע מרשים, אבל כיוון שלא נראה שקין סבל מעונשו: הוא ישב בנוד, מצא אישה, קיבל בן, בנה עיר, וצאצאיו גילו גידול מקנה, למדו לעבוד בנחושת, וכלי מוזיקה, כך לא נראה שעונש פי שבע גדול יותר יהיה מכה גדולה מדי. אולם כיוון שאלוהים לא הגדיר את העונש, אנשים פחדו לנסות לגלות למה אלוהים התכוון.

וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ[עריכה]

לא ברור מי יגלה לעולם שקין הרג את הבל. האם אדם וחוה יספרו את זה? האם אלוהים יפרסם את זה? נשאר רק קין שאולי יהיה גאה לספר ולהפיץ את פשעו, אולי כדי להרשים אנשים.

בכל אופן אלוהים שם אות על קין. עכשו כל אחד ישאל אותו, וכך שמו ופשעו יתפרסמו, למרות שדברי אלוהים יעניקו לו הגנה. אלוהים רצה שבני האדם יראו מה קורה לפושע וימנעו מפשע. אולם לא נראה שהאנשים התרשמו מזה, ואפילו למך, דור חמישי לקין, גאה לספר: "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (ביאור:בראשית ד כג), ואולי שם לעצמו אות וטען שעכשו הוא מוגן פי 77 מקין, כדבריו: "כִּי שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן; וְלֶמֶךְ, שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה" (ביאור:בראשית ד כד).

לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ[עריכה]

אלוהים לא רצה שקין ימות בידי אדם. הוא רצה שקין יסבול כל חייו כנע ונד. לא נראה שקין סבל.

כיוון שאדם יכול לקבל מכה ולמות ממנה, למרות שהמכה לא היתה חזקה, כדי למנוע מוות כזה, אלוהים נתן הגנה עצומה לקין. הקללה היתה לברכה! קין היה יכול להרגיז אנשים, להכות בהם, והם לא רשאים להשיב מכה. הוא היה יכול להסתובב חופשי בכל מקום מסוכן. אלוהים למד מזה וליעקב הוא רק הבטיח: "וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" (ביאור:בראשית כח טו) - אלוהים הגביל את השמירה לתקופה קצרה של עשרים שנה, ולא הבטיח שאנשים לא יכו או יפגעו ביעקב. כל שהוא הבטיח זה שיעקב ישוב לכנען. יעקב הרחיב את ההבטחה לבגד ואוכל, אבל לא היתה לזה משמעות.