ביאור:בראשית ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
-- בראשית ד, ב

הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה[עריכה]

תוכניתו הכלכלית של אלוהים[עריכה]

הבל היה רועה צאן וקין אחיו עובד אדמה. כך גם היו עשו ויעקב, ככתוב: "וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (ביאור:בראשית כה כז), ולמרות שלא נאמר שיעקב היה רועה צאן בהמשך יעקב מיד בבואו לחרן הראה שהוא בקיא בגידול הצאן ויעץ לרועים איך ומתי להשקות ולהאכיל כבשים (ביאור:בראשית כט ז).

אולם ההסבר לתוכנית הכלכלית של אלוהים נמצא בסיפור יצחק, ככתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית כו יב). אלוהים התכוון שרועה הצאן ועובד האדמה יעבדו ביחד, ולשניהם ביחד תבוא הברכה. לרועה הצאן יהיה ירק ועשב לצאן בתקופות שהתבואה לא קיבלה מספיק גשם ולא הבשילה, ובזמן שהכבשים אוכלות את הירק או הקש שנשאר לאחר הקציר הן מזבלות את השדה. יצחק היה ביחד: רועה צאן ועובד אדמה, וכך הוא קיבל את ברכת אלוהים ליבולים אדירים.

כך גם אלוהים הורה שבשנה השביעית, שנת השמיטה, אסור לגדל בשדות, אבל מותר לצאן, לבקר ולבהמות לעלות על האדמה ולאכול בצורה חופשית את תבואתה (ויקרא כה ז). כך המקנה זיבל את השדות והביא ברכה לאחר שנת השמיטה.

אולם כיעקב ועשו, קין והבל לא הבינו שהם צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. להפך, הם מנעו אחד מהשני להנות מהתועלת המשותפת. הם קינאו אחד בשני, ובדומה לקנאה על אהבת אלוהים בין קין והבל שגרמה לרצח, עשו ויעקב קינאו באהבת אב ואם וכמעט הגיעו לרצח.

בצורה דומה גם בימינו חייב להיות שיתוף פעולה בין כל בעלי המקצועות המשרתים זה את זה ויוצרים משק יעיל וריווחי. זלזול במקצועות מסוימים ושימוש בעובדים זרים, תביא בסוף לקנאה ושנאה, ובסוף למלחמה ורצח.