ביאור:בראשית ד כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית ד כג: "וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה: שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

התהללות למך[עריכה]

שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי[עריכה]

יש הרואים בפסוקים כ"ג-כ"ד התהללות של למך והתגאות ברצח שביצע. הוא קורא לנשותיו, עדה וצילה, ומספר להן על רוצחו איש, מפני שהאיש פצע אותו, וילד, מפני שיצר לו חבורה. בפסוק כ"ד אומר למך, שכמו שהפוצע את קין, יתנקם בו שבעתיים (פסוק ט"ו), כך הפוצע את למך יתנקם בו פי שבעים ושבעה.

למך מדגים את ההדרדרות המוסרית שמיוחסת לצאצאי קין.

לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה[עריכה]

לפי חוקי חמורבי אדם רשאי לשאת אישה אחת בלבד, ויכול לקחת פילגשים.
ניתן לראות שלמך הרשה לעצמו לעשות כאוות נפשו. כמובן הוא לא היחיד בתקופת האבות, ואפילו משה לא הקפיד בעניין הזה. הרבה אלימות נובעת מהעובדה שיש גברים ללא נשים. שליטים משתמשים בלחץ המיני של גברים צעירים כדי להפוך אותם לחילים, להבטיח להם נשים ושלל, כדי שיצאו לכבוש אדמות ולתפוס להם נשים.

למך זכה להפוך לכינוי גנאי - כינוי לאדם לא-יוצלח, שלומיאל, 'חושם'.
כנראה שזה היה היחס לדמות התקיפה הזאת.

כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי[עריכה]

יש מדרש שטוען שלמך הרג את קין. לא נראה שיש בסיס לטענה הזאת. נראה שלמך היה במאבק עם איש, הוא נפצע אבל בסוף ניצח במאבק והרג את היריב. לפי חוקי חמורבי אפשר להביא אותו למשפט, והשופט יקבע את עונשו. נראה כאן שלמך מתהלל לפני נשותיו, אבל לא בטוח שהוא פירסם את זה בעיר.

אלוהים העניק הגנה לקין בעזרת האות והאיום לנקום שבעתים בפוגע בקין. למך טוען שמי שיפגע בו יענש פי 77, וזאת ללא בסיס מלבד היותו איש אלים ואולי בעל שררה.