ביאור:בראשית ד כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית ד כ: "וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד כ.


אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה[עריכה]

אֹהֶל וּמִקְנֶה[עריכה]

יבל היה דור שישי מקין ושת. בהנחה שכל דור הוליד בנית ובנות, לפחות שלוש בנות, וחוץ מהבל אף אחד לא מת, כי הם חיו כ900 שנים, אז היו בערך 8,000 זוגות.

הבל כבר היה רועה צאן, ככתוב: "וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן" (ביאור:בראשית ד ב), אולם יבל התעסק ב"מִקְנֶה" - כלומר יבל לא רק גידל את הצאן, הוא גם מכר וקנה. אנשים הפסיקו להיות רק רועי צאן ועובדי אדמה, ונוצרו מקצועות שונים, וכך אנשים קנו צאן ובקר לשחיטה. זה מראה שנוצר שוק, מכירה פובבית, ומסחר חליפין. נוצרה תעשית בשר, צמר, חלב, גבינה, עורות, ועוד.

גם המילה "אֹהֶל" מרמזת שהתפתחה תעשיה של צמר לאריגת יריעות בד לאהל, או שעיבדו את העורות כדי ליצור את הכיסוי של האוהל על המוטות. אהל היה מבנה קל להקמה ונשיאה, וכך אנשים נשאו איתם את ביתם בצורה חופשית ונוחה.

יבל גם עזב את עיר חנוך שהקים קין, והתחיל לנדוד עם צאנו כאשר הוא גר באוהל. הארץ היתה רחבה ופתוחה. אנשים התחילו להתפזר ולמצוא לעצמם מקומות מחיה חדשים.

יָבָל[עריכה]

כל בני למך מזכירים את שמו של הבל: "יָבָל", "יוּבָל", ו"תּוּבַל-קַיִן" שכלל את שמותיהם של קין והבל.
לא ברור מה הסיבה שכך נקראו בני למך.

אולם לפחות יָבָל המשיך בדרכו אל הבל והיה רועה צאן.