קטגוריה:בראשית ד כ
ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּ/מִקְנֶֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וִילֵידַת עָדָה יָת יָבָל הוּא הֲוָה רִבְּהוֹן דְּיָתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָרֵי בְּעִיר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִילֵידַת עָדָה יַת יָבָל הוּא הֲוָה רַב בְּהוֹן דְכָל יַתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָארֵי בְּעִיר: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רשב"ם (כל הפרק)
ישב אהל ומקנה: רועה צאן:
אבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(כ) "ותלד עדה". מספר שע"י בני למך נתחדש המסחר והמלאכות. שיבל היה אבי יושב אהל ומקנה. שהתחילו להשתמש בבע"ח בעבור צמרם וחלבם, או אפשר התחילו לאכול מבשרן הגם שנאסר להם. וממנו למדו לעשות אוהלים לרעות המקנה ועשו מקנה וקנין בהם עד שהתחיל אצלם הקנין והמסחר, והענין של שלי ושלך, וידוע שהמסחר י"ל שורש גדול בקורות האדם, ומזה התחיל אסיפת העושר וכל שכיות החמדה אשר עבורם עברו בני אדם איים וימים רחוקים, לפ"ז הוא לקח לחלקו הנהר הראשון מהארבעה נהרות אשר שם הזהב והבדולח ואבן השוהם:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד כ.
אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה
אֹהֶל וּמִקְנֶה
יבל היה דור שישי מקין ושת. בהנחה שכל דור הוליד בנית ובנות, לפחות שלוש בנות, וחוץ מהבל אף אחד לא מת, כי הם חיו כ900 שנים, אז היו בערך 8,000 זוגות.
הבל כבר היה רועה צאן, ככתוב: "וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן" (ביאור:בראשית ד ב), אולם יבל התעסק ב"מִקְנֶה" - כלומר יבל לא רק גידל את הצאן, הוא גם מכר וקנה. אנשים הפסיקו להיות רק רועי צאן ועובדי אדמה, ונוצרו מקצועות שונים, וכך אנשים קנו צאן ובקר לשחיטה. זה מראה שנוצר שוק, מכירה פובבית, ומסחר חליפין. נוצרה תעשית בשר, צמר, חלב, גבינה, עורות, ועוד.
גם המילה "אֹהֶל" מרמזת שהתפתחה תעשיה של צמר לאריגת יריעות בד לאהל, או שעיבדו את העורות כדי ליצור את הכיסוי של האוהל על המוטות. אהל היה מבנה קל להקמה ונשיאה, וכך אנשים נשאו איתם את ביתם בצורה חופשית ונוחה.
יבל גם עזב את עיר חנוך שהקים קין, והתחיל לנדוד עם צאנו כאשר הוא גר באוהל. הארץ היתה רחבה ופתוחה. אנשים התחילו להתפזר ולמצוא לעצמם מקומות מחיה חדשים.
יָבָל
כל בני למך מזכירים את שמו של הבל: "יָבָל", "יוּבָל", ו"תּוּבַל-קַיִן" שכלל את שמותיהם של קין והבל.
לא ברור מה הסיבה שכך נקראו בני למך.
אולם לפחות יָבָל המשיך בדרכו אל הבל והיה רועה צאן.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית ד כ"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.