מלבי"ם על בראשית ד כ
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ד' • פסוק כ' | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃
(כ) "ותלד עדה". מספר שע"י בני למך נתחדש המסחר והמלאכות. שיבל היה אבי יושב אהל ומקנה. שהתחילו להשתמש בבע"ח בעבור צמרם וחלבם, או אפשר התחילו לאכול מבשרן הגם שנאסר להם. וממנו למדו לעשות אוהלים לרעות המקנה ועשו מקנה וקנין בהם עד שהתחיל אצלם הקנין והמסחר, והענין של שלי ושלך, וידוע שהמסחר י"ל שורש גדול בקורות האדם, ומזה התחיל אסיפת העושר וכל שכיות החמדה אשר עבורם עברו בני אדם איים וימים רחוקים, לפ"ז הוא לקח לחלקו הנהר הראשון מהארבעה נהרות אשר שם הזהב והבדולח ואבן השוהם:
<< · מלבי"ם על בראשית · ד כ · >>