מ"ג בראשית ד כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ד · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִילֵידַת עָדָה יָת יָבָל הוּא הֲוָה רִבְּהוֹן דְּיָתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָרֵי בְּעִיר׃
ירושלמי (יונתן):
וִילֵידַת עָדָה יַת יָבָל הוּא הֲוָה רַב בְּהוֹן דְכָל יַתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָארֵי בְּעִיר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבי יושב אהל ומקנה" - הוא היה הראשון לרועי בהמות במדברות ויושב אהלים חדש כאן וחדש כאן בשביל מרעה צאנו וכשכלה המרעה במקום זה הולך ותוקע אהלו במקום אחר ומדרש אגדה בונה בתים לעבודת כוכבים כמה דאת אמר (יחזקאל ח) סמל הקנאה המקנה וכן ואחיו תופש כנור ועוגב לזמר לעבודת כוכבים

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ופירוש אבי — ראשון, וכמוהו 'אב', גם 'אביב'. ולעולם לא יסמך כי אם ביו"ד, ואחיו 'אח':

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כ) "ותלד עדה". מספר שע"י בני למך נתחדש המסחר והמלאכות. שיבל היה אבי יושב אהל ומקנה. שהתחילו להשתמש בבע"ח בעבור צמרם וחלבם, או אפשר התחילו לאכול מבשרן הגם שנאסר להם. וממנו למדו לעשות אוהלים לרעות המקנה ועשו מקנה וקנין בהם עד שהתחיל אצלם הקנין והמסחר, והענין של שלי ושלך, וידוע שהמסחר י"ל שורש גדול בקורות האדם, ומזה התחיל אסיפת העושר וכל שכיות החמדה אשר עבורם עברו בני אדם איים וימים רחוקים, לפ"ז הוא לקח לחלקו הנהר הראשון מהארבעה נהרות אשר שם הזהב והבדולח ואבן השוהם:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

יושב אהל ומקנה. לשעבר היו מקנין להקב"ה במטמונים; חזרו להיות מקנין אותו בפרהסיא. הדא הוא דכתיב: "שם מושב סמל הקנאה המקנה".

<< · מ"ג בראשית · ד · כ · >>