קטגוריה:ישעיהו ח יד
והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם.
וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָ͏ִם.
וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשׁ֜וֹל לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
וְהָיָ֖ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֖ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms לְמִקְדָּ֑שׁ לְ - מילת יחס
מִקְדָּ֑שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4720
מורפ': HR/Ncmsa וּלְאֶ֣בֶן וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
אֶ֣בֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/l/68
מורפ': HC/R/Ncfsc נֶ֠גֶף נֶ֠גֶף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5063
מורפ': HNcmsa וּלְצ֨וּר וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
צ֨וּר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/l/6697
מורפ': HC/R/Ncmsc מִכְשׁ֜וֹל מִכְשׁ֜וֹל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4383
מורפ': HNcmsa לִשְׁנֵ֨י לִ - מילת יחס
שְׁנֵ֨י - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נסמך
צורת יסוד: l/8147
מורפ': HR/Acmdc בָתֵּ֤י בָתֵּ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לְפַ֣ח לְ - מילת יחס
פַ֣ח - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/6341 a
מורפ': HR/Ncmsa וּלְמוֹקֵ֔שׁ וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
מוֹקֵ֔שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/l/4170
מורפ': HC/R/Ncmsa לְיוֹשֵׁ֖ב לְ - מילת יחס
יוֹשֵׁ֖ב - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/3427
מורפ': HR/Vqrmsc יְרוּשָׁלִָֽם יְרוּשָׁלִָֽם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3389
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָיָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
לְמִקְדָּ֑שׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּלְאֶ֣בֶן מונח (משרת, דרגא 5) נֶ֠גֶף תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
וּלְצ֨וּר קדמא (משרת, דרגא 5) מִכְשׁ֜וֹל גרש (שליש, דרגא 4)
לִשְׁנֵ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) בָתֵּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְפַ֣ח מונח (משרת, דרגא 5) וּלְמוֹקֵ֔שׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְיוֹשֵׁ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
יְרוּשָׁלִָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָה הקב"ה לְמִקְדָּשׁ יקדש אתכם, וּלְאֶבֶן נֶגֶף ולאבן מכשילה לאויביכם וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל אפרים ויהודה, לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וה' יטמין מלכודות להגן על לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָ͏ִם.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"למקדש" - כמו התקדשו למחר (יהושע ג) ולאבן נגף שהרגלים נגפים בם לשון מכשול כמו בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיהו יג) פן תגוף באבן רגלך (תהלים צא)
"ולצור מכשול" - הוא לשון אבן נגף שהצור הוא אבן
"לשני בתי ישראל" - שבאו להיות לפח ולמוקש ליושבי ירושלים ומי הם שני הבתים פקח בן רמליהו וסיעתו ושבנא וסיעתומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"למקדש" - ענינו ארמון משגב וכן כי מקדש מלך הוא (עמוס ז)
"נגף" - ענין הכאה
מצודת דוד
"לפח ולמוקש" - חוזר למעלה לומר למה יהיה לאחד לאבן נגף וגו' לפי שהוא היה לפח ולמוקש להמלך היושב בירושלים והוא חזקיה
"והיה למקדש" - המקום ב"ה יהיה לשני בתי ישראל והם חזקיה וסיעתו ושבנא וסיעתו לאחד יהיה לארמון משגב ומגדל עוז להשגב בה והוא חזקיה וסיעתו כי ינצלו מיד סנחריב ולאחר יהיה לאבן נגף ולצור מכשול והוא שבנא וסיעתו כי אחר שהשלימו עם סנחריב ויצאו אליו נאבדו כולםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שני בתי ישראל, שהוא אפרים ועשרת השבטים עם פקח, ובית יהודה שגרו חוץ לירושלים אשר כבשם פקח במלחמה הראשונה, והיו גם כן נגד מלכות ב"ד,
- ב) כת הקושרים בתוך ירושלים אשר חשבו לפרוק עול ולהדבק בפקח, ונגד זה אמר, "כי לשני בתי ישראל" שהם יסדו את הקשר, יהיה הקשר "לאבן נגף", כי על ידי קשרם סבבו שבא עליהם מלך אשור והגלה אותם, אבל "ליושב ירושלים" שגם שם נמצא קושרים על מלכם, "יהיה הקשר לפח ומוקש", שהפח אינו מזיק רק למי שבא אל תוכו ונלכד בו, כן אותם שיצאו מירושלים אל פקח השיגם ג"כ חרב מלך אשור, אבל אותם שלא יצאו מן העיר לא תשיגם הרעה. (וכפל ואמר "אבן נגף וצור מכשול", כי סכנת צור מכשול גדול יותר מן סכנת אבן נגף, אף שבצד אחר אבן נגף גרועה יותר שהיא עצמה המזיקה, לא כן הצור שהוא רק גורם שנכשלים בסבתו. כן בנמשל העצה של הקשר שיחשבו למרוד יהיה כאבן נגף להיזק קטן כי לא יועילו במרדם. אבל ההיזק שיבא להם בסבת הקשר ובגללו יהיה קשה כצור מכשול שעל ידו יבא מלך אשור ויגלם בגולה. וכן על כונה זו כפל, "לפח ולמוקש", היזק של המוקש גדול יותר מהיזק הפח, כי המוקש מזיק והורג את החי, אף שבצד אחד פח גרוע ממוקש כי הצידה של הפח בא ע"י כח הציד ופועל כפיו שמושך הפח וצד את הבע"ח, אבל המוקש מזיק וצד מעצמו בלא כח הציד, ובזה הציד רק גורם ומסבב, כן הקשר בעצמו שיצאו מירושלים להתחבר אל פקח היה להם לפח ולהיזק קטן שנצודו בתוכו ע"י פקח שיחזיק אותם לעבדים, אבל ההיזק שיבא להם בסבת הקשר וגרמתו שהגלו ביחד עם עשרת השבטים היה דומה כמוקש גדול, נמצא פח מגביל עם אבן נגף, ומוקש מגביל עם צור מכשול):
ביאור המילות
"למקדש". ארמון משגב, כי מקדש מלך הוא (עמוס ז'):
"אבן נגף". צור מכשול. צור קשה מאבן, וההבדל בין נגף ומכשול הוא,
- א) הנגף מתנגפים בו בעצמו, ובהמכשול נכשלים רק בסבתו,
- ב) נגף רק נגיפה והכאה, פן תגוף באבן רגלך, והמכשול גורם נפילה לגמרי, שנפילה סמוכה אצל מכשול בכל מקום:
"לפח ולמוקש". מובדלים בב' דברים,
- א) הפח, צד ואינו מזיק, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו, והמוקש, צד ומזיק, במוקשים ינקב אף (איוב מ'),
- ב) המוקש, הוא הסבה הנמצא בפח שבו ילכד החי, והוא הלוכד בעצמו, וע"כ הונח על כל דבר מזיק שם מוקש, ובפעל פן תוקש בו, אבל הפח, אינו צד רק ע"י המוקש, התפול צפור על פח הארץ ומוקש אין לה (עמוס ג' ה'):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- בראשית ד כ (10 דפים)
ד
דפים בקטגוריה "ישעיהו ח יד"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.