קטגוריה:שמואל א יג כ

<< | ספר שמואל א • פרק י"ג • פסוק כ' | >>

וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו.

וַיֵּרְדוּ כׇל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ.

המהדורה המוטעמת:

וַיֵּרְד֥וּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְט֠וֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת־אֵתוֹ֙ וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֵּרְד֥וּ וַ - ו' החיבור
יֵּרְד֥וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/3381
מורפ': HC/Vqw3mp כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp הַפְּלִשְׁתִּ֑ים הַ - מילית, ה' הידיעה
פְּלִשְׁתִּ֑ים - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/6430
מורפ': HTd/Ngmpa לִ֠לְטוֹשׁ לִ֠ - מילת יחס
לְטוֹשׁ - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/3913
מורפ': HR/Vqc אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ מַחֲרַשְׁתּ֤ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4282
מורפ': HNcfsc/Sp3ms וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־אֵתוֹ֙ אֵת - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 855
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־קַרְדֻּמּ֔וֹ קַרְדֻּמּ֔ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7134
מורפ': HNcbsc/Sp3ms וְאֵ֖ת וְ - ו' החיבור
אֵ֖ת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To מַחֲרֵשָׁתֽוֹ מַחֲרֵשָׁתֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4281
מורפ': HNcfsc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וַיֵּרְד֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) כָל־יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

הַפְּלִשְׁתִּ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לִ֠לְטוֹשׁ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ מהפך (משרת, דרגא 5) וְאֶת־אֵתוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֵ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)

מַחֲרֵשָׁתֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֵּרְדוּ ולכן לצורך תיקונים בכלי מלאכה נאלצו ישראל ללכת כָל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים אל הפלישתים, לחרשי הברזל שלהם, לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ גרזנו וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות