רש"י על שמואל א יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמואל א · יג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן שנה שאול במלכו" - אמרו רבותינו ז"ל (יומא כב ב) כבן שנה שלא טעם טעם חטא ויש לפתור בן שנה שאול במלכו בשנה ראשונה שהומלך בה והוא מלך שתי שנים על ישראל ובשנה ראשונה מיד ויבחר לו שאול שלשת אלפים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את נציב פלשתים" - סרדיוט שהיה להם על ישראל והושיבוהו בגבעת בנימן

"ישמעו העברים" - שמרדנו בפלשתים וישמרו מהם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם נבאש ישראל" - נבאש ריחם בפלשתים לשון שנאה

"אחרי שאול הגלגל" - הוא שאמר לו שמואל (לעיל י ח) וירדת לפני הגלגל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קדמת בית און" - במזרח בית און

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובחוחים" - מקום קבוצת חוחים שפינ"י בלע"ז

"ובצרחים" - פליישי"ץ בלע"ז

"ובבורות" - גומות

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עברו את הירדן ארץ גד" - לברוח מפני פלשתים שהפלשתים היו בארץ כנען בעבר הירדן ימה

"חרדו אחריו" - מהרו ללכת אחריו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוחל" - המתין

"למועד אשר שמואל" - הרי זה מקרא חסר תיבה אחת למועד אשר שם שמואל או למועד אשר לשמואל ודוגמא לו (שמואל-ב ד ב) ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול היה לו לכתוב לבן שאול אף כאן אשר לשמואל שאמר לו (לעיל י ח) שבעת ימים תוחל עד בואי אליך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הגישו אלי העולה" - זר מותר להקריב בבמה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה עשית" - הלא אמרתי לך הנני יורד אליך להעלות העולה אני אעלה אותה ולא אתה

"למועד הימים" - בתחלת היום

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתאפק" - נתחזקתי על רצוני שהיה לבי אומר להמתין לך על כרחי העמדתי את לבי ואעלה העולה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עתה" - לפני עשותך זאת

"הכין ה' את ממלכתך עד עולם" - שכשפוסקין לו גדולה לאדם פוסקין לו ולדורותיו (מגילה יג ב)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה ממלכתך לא תקום" - שכן אמר משה בתורה (דברים יז כ) לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל למען יאריך ימים וגו' הא אם סר לא יאריך ימים ואם תאמר לא על מצות נביא נאמר אלא על מצות התורה הרי כבר נאמר (שם שם) לשמור את כל דברי התורה הזאת ואחר כך לבלתי רום לבבו ולבלתי סור מן המצוה אפילו ממצות נביא

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנמצאים עמו" - כי העם נפוצו מעליו ואלו נשתיירו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גי הצבועים" - שמצויין בו הצבועים הוא ששנינו רבי מאיר אומר אף הצבוע ותרגם יונתן אפעיא וכן פירשו רבותינו ז"ל (בבא קמא טז א) צבוע זה אפעה מין שרץ רע ומזיק

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחרש לא ימצא" - לא היה מצוי בתחלת מלכות שאול כי הפלשתים המושלים בישראל העבירו כל חרשי ברזל מישראל פן יעשו כלי זיין להלחם

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירדו כל ישראל הפלשתים" - וכשהיו ישראל צריכין לחרשי ברזל ללטוש איתים וקרדומות ומחרישות היו זקוקים לירד אל ארץ פלשתים

"מחרשתו" - שו"ק בלע"ז

"אתו" - קולטר"א בלע"ז

"קרדומו" - בשג"ר בלע"ז

"מחרשתו" - פישוייר"א בלע"ז

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיתה הפצירה פים למחרשות" - והיתה להם לאותם שהיה להם טורח לרדת אל הפלשתים ללטוש היתה הפצירה פים לימ"א בלע"ז שיש לה הפצר פיות כלומר פיות וחידודים הרבה היתה להם לחדד המחרשת והאתים

"ולשלש קלשון" - מזלג עשוי כמין עתר שקורין פורק"א ולו שלש שינים

"ולהציב הדרבן" - לחדדו בראשו לנועצו ולהציבו בתוך המרדע

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמצא לשאול" - על ידי נס

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצב פלשתים" - דרך אנשי צבא לעשות מהם מצב ומשחית הם הפושטים ורצים אחר השלל אל העיר שקורין צנבי"ל בלע"ז

"מצב" - הם נציבים לשמור שלא יצאו מן העיר משחיתים בהם

"אל מעבר מכמש" - הפלשתים היו חונים במכמש ומכמש בהר וישראל בעיר ששמה גבע וגבע היתה בראש ההר ושני הרים היו זה כנגד זה והגיא ביניהם כמו שאמור בענין ומצב פלשתים נגש אל עבר מכמש שלצד גבע אל הגיא שביניהם