מ"ג שמואל א יג כ
<< · מ"ג שמואל א · יג · כ · >>
כתיב:
וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו.
מנוקד:
וַיֵּרְדוּ כׇל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ.
עם טעמים:
וַיֵּרְד֥וּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְט֠וֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת־אֵתוֹ֙ וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
"מחרשתו" - שו"ק בלע"ז
"אתו" - קולטר"א בלע"ז
"קרדומו" - בשג"ר בלע"ז
"מחרשתו" - פישוייר"א בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ללטוש" - לחדד כמו (בראשית ד כב)לוטש כל חורש
"למחרשתו" - כלי המחרישה
"אתו" - שם כלי עשויה לחפור בו כמו (ישעיהו ב ד)וכתתו חרבותם לאתים ובדברי רבותינו ז"ל (בבא מציעא פב ב ועוד)קרויה מרא
"קרדומו" - גרזן כמו (שופטים ט מח) את הקרדומות
"מחרשתו" - כלי אומנות כמו (ישעיהו מד יג)חרש עצים
מצודת דוד
"וירדו" - רצה לומר ומאז כשהיו צריכים ללטוש דבר מה היו יורדים אל ארץ פלשתים ללטוש שם אצל החרש
<< · מ"ג שמואל א · יג · כ · >>