ביאור:שמואל א יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א יג)


פלישתים נאספים להילחם בישראל ושאול לא מחכה לשמואל
TheKingSaul.jpg
שאול המלך, ציור מאת לידיה קוזניצקי

א בֶּן שָׁנָה עברה שנה מאז משיחתו הראשונה לשניה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ, וּשְׁתֵּי שָׁנִים שנתיים עברו עד כה מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל, וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בנו של שאול (פסוק טז) בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין, וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו. ג וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב נציג הפלישתים לגביית המס פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע 'גבעת בינימין', וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים, וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר: "יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים בני ישראל". ד וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ לֵאמֹר: "הִכָּה שָׁאוּל אֶת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים וְגַם נִבְאַשׁ הסריח, נהיה מתועב יִשְׂרָאֵל בַּפְּלִשְׁתִּים", וַיִּצָּעֲקוּ התאסף הָעָם אַחֲרֵי שָׁאוּל הַגִּלְגָּל. ה וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים וְעָם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ קִדְמַת מזרחית ל בֵּית אָוֶן. ו וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ נהיה להם מצב לחוץ כִּי נִגַּשׂ נדחק הָעָם, וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים במצודות וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים מגדלים וּבַבֹּרוֹת. ז וְעִבְרִים חלק מישראל עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד להתחבאות בעבר הירדן המזרחי, שם נחלת שבט גד, וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל וְכָל הָעָם חָרְדוּ נאספו בחרדה אַחֲרָיו. ח (וייחל) וַיּוֹחֶל חיכה שִׁבְעַת יָמִים לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל אמר לו שמואל (לעיל י, ח), וְלֹא בָא שְׁמוּאֵל הַגִּלְגָּל, וַיָּפֶץ התפזר הָעָם מֵעָלָיו מעל שאול, כי נמאס להם לחכות לשמואל. ט וַיֹּאמֶר לאנשים שנשארו איתו בכל זאת שָׁאוּל: "הַגִּשׁוּ אֵלַי הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים", וַיַּעַל הָעֹלָה. י וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל בָּא, וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ לְבָרְכוֹ. יא וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "מֶה עָשִׂיתָ הרי אמרתי לך לחכות לי?", וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "כִּי רָאִיתִי כִי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי וְאַתָּה לֹא בָאתָ לְמוֹעֵד הַיָּמִים 7 הימים שקבעת, וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ במכמש. יב וָאֹמַר: עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל וּפְנֵי יְהוָה לֹא חִלִּיתִי המתקתי, על ידי נתינת קורבן, וָאֶתְאַפַּק מלצאת מיד למלחמה וָאַעֲלֶה הָעֹלָה". {ס}

יג וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "נִסְכָּלְתָּ הפכת לסכל, טיפש, לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ, כִּי עַתָּה עד עכשיו הֵכִין תכנן להציב יְהוָה אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם. יד וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם, בִּקֵּשׁ יבקש יְהוָה לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ אחר, שיותר מוצא חן בעיני ה' ממך וַיְצַוֵּהוּ יְהוָה לְנָגִיד למלך עַל עַמּוֹ, כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה". {ס}

לפלישתים יש צבא גדול ולישראל יש רק שתי חרבות

טו וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיַּעַל מִן הַגִּלְגָּל, גִּבְעַת בִּנְיָמִן לגבעת בינימין (עם שאול), וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ. טז וְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן, וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ. יז וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית גדודים שיוצאים להרוס את כל מה שנקרא בדרכם מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים: הָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה אֶל דֶּרֶךְ עָפְרָה אֶל אֶרֶץ שׁוּעָל. יח וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן, וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה. {ס}

יט וְחָרָשׁ אדם המכין כלים מברזל לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי (אמר) אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים: "פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית". כ וַיֵּרְדוּ ולכן לצורך תיקונים בכלי מלאכה נאלצו ישראל ללכת כָל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים אל הפלישתים, לחרשי הברזל שלהם, לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ גרזנו וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ. כא וְהָיְתָה הַפְּצִירָה מעשה הלטישה, ההשחזה שתוארה בפסוק הקודם פִים עולה שני ⅔ שקל כסף, מאוד יקרה לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן לקילשון עם 3 שיניים וּלְהַקַּרְדֻּמִּים, וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן מסמר שתוקעים במלמד הבקר (המלמד את הבקר לחרוש בתלם). כב וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָן, וַתִּמָּצֵא והיתה רק לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ. כג וַיֵּצֵא מַצַּב גדוד פְּלִשְׁתִּים אֶל מַעֲבַר מִכְמָשׂ המעבר שדרכו אפשר לרדת מאיזור מכמש לכיוון הגילגל. {ס}