ביאור:שמואל א כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א כז)


דוד בורח לגת הפלישתית, ועושה עצמו כאילו הוא בוגד בעם ישראל

א וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ: "עַתָּה אֶסָּפֶה אמות יוֹם אֶחָד בְּיַד שָׁאוּל, אֵין לִי טוֹב כִּי דבר טוב לעשות אלא הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְנוֹאַשׁ מִמֶּנִּי שָׁאוּל לְבַקְשֵׁנִי עוֹד בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדוֹ". ב וַיָּקָם דָּוִד, וַיַּעֲבֹר הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ, אֶל אָכִישׁ בֶּן מָעוֹךְ מֶלֶךְ גַּת. ג וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם אָכִישׁ בְּגַת, הוּא וַאֲנָשָׁיו אִישׁ וּבֵיתוֹ, דָּוִד וּשְׁתֵּי נָשָׁיו: אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִת וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִית. ד וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָרַח דָּוִד גַּת, וְלֹא (יוסף) יָסַף עוֹד לְבַקְשׁוֹ. {ס}

ה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ: "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, יִתְּנוּ לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֵשְׁבָה שָּׁם, וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה עִמָּךְ". ו וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג עיר בנגב, וכונת אכיש היתה שדוד יעזור לו להדוף את יושבי הנגב שמתנפלים על הפלישתים, לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה לאחוזה הפרטית של שושלת מלכי יהודה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}

ז וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִד בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים: יָמִים שנה וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים. ח וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל התקיפו את הַגְּשׁוּרִי (והגרזי) וְהַגִּזְרִי וְהָעֲמָלֵקִי, כִּי הֵנָּה אומות אלו יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ באיזור זה (בנגב ודרומה) אֲשֶׁר מֵעוֹלָם משנים קדומות בּוֹאֲךָ לכיוון הדרך המובילה שׁוּרָה לנחל שיחור וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם. ט וְהִכָּה דָוִד אֶת הָאָרֶץ וְלֹא יְחַיֶּה אִישׁ וְאִשָּׁה, וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים וּבְגָדִים וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ. י וַיֹּאמֶר אָכִישׁ: "אַל לאיפה פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם?", וַיֹּאמֶר דוד הטעה אותו וסיפר שהם התקיפו איזורים בנגב בהם יושבים בני ישראל דָּוִד: "עַל נֶגֶב יְהוּדָה איזור באר שבע וְעַל נֶגֶב הַיְּרַחְמְאֵלִי שבאיזור ערד או ירוחם של ימינו וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי שבאיזור ערד". יא וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לגת (כשבויים) לֵאמֹר כאשר הסיבה לכך היתה, "פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר: כֹּה עָשָׂה שנלחם בעמי הדרום, ולא בבני ישראל כמו שסיפר לאכיש דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ מנהגו כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים". יב וַיַּאֲמֵן נתן אמון אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר: "הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ במעשיו גרם לסירחון בעיני ישראל, הרחיק אותם ממנו כמו מריח רע בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי ובכך מוכח שהוא בעצם הפך להיות לי לְעֶבֶד עוֹלָם". {פ}