ביאור:שמואל א יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א יט)


נסיונות נוספים של שאול להרוג את דוד

א וַיְדַבֵּר שָׁאוּל אֶל יוֹנָתָן בְּנוֹ וְאֶל כָּל עֲבָדָיו לְהָמִית אֶת דָּוִד, וִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל חָפֵץ בְּדָוִד מְאֹד. ב וַיַּגֵּד יְהוֹנָתָן לְדָוִד לֵאמֹר: "מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ, וְעַתָּה הִשָּׁמֶר נָא בַבֹּקֶר מלבא מחר בבוקר אל בית המלך וְיָשַׁבְתָּ בַסֵּתֶר וְנַחְבֵּאתָ. ג וַאֲנִי אֵצֵא וְעָמַדְתִּי לְיַד אָבִי בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם שאול היה נוהג לטייל מדי בוקר באותו שדה בו מתחבא דוד, ויהונתן תיכנן להצטרף אליו לטיול, וַאֲנִי אֲדַבֵּר בְּךָ דברים טובים עליך אֶל אָבִי, וְרָאִיתִי מָה מה שאול מתכנן וְהִגַּדְתִּי לָךְ". {ס}

ד וַיְדַבֵּר יְהוֹנָתָן בְּדָוִד טוֹב על דוד דברים טובים אֶל שָׁאוּל אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אַל יֶחֱטָא בלשפוך דם נקי (ראה בפסוק הבא) הַמֶּלֶךְ בְּעַבְדּוֹ בְדָוִד, כִּי לוֹא חָטָא לָךְ, וְכִי מַעֲשָׂיו טוֹב לְךָ מְאֹד. ה וַיָּשֶׂם אֶת נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיַּעַשׂ יְהוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, רָאִיתָ וַתִּשְׂמָח, וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי בלשפוך את דמו של מי שלא חטא לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם". ו וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל בְּקוֹל יְהוֹנָתָן, וַיִּשָּׁבַע שָׁאוּל: "חַי יְהוָה אני נשבע באלוהים אִם שלא יוּמָת". ז וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן לְדָוִד, וַיַּגֶּד לוֹ יְהוֹנָתָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּבֵא יְהוֹנָתָן אֶת דָּוִד אֶל שָׁאוּל וַיְהִי לְפָנָיו משרת את שאול כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם כמו בעבר. {ס}

David gaza.JPG
דוד מנגן בנבל, מתוך פסיפס בבית הכנסת העתיק בעזה, מוצג כעת ב"אכסניית השומרוני הטוב"

ח וַתּוֹסֶף הַמִּלְחָמָה לִהְיוֹת, וַיֵּצֵא דָוִד וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה וַיָּנֻסוּ מִפָּנָיו. ט וַתְּהִי רוּחַ יְהוָה רָעָה אֶל שָׁאוּל, וְהוּא בְּבֵיתוֹ יֹשֵׁב וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד. י וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר כמו בפרק הקודם, פסוק יא וַיִּפְטַר ודוד חמק מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר, וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הוּא. {פ}

יא וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ שלא יצא מהבית ויברח וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר, וַתַּגֵּד לְדָוִד מִיכַל אִשְׁתּוֹ לֵאמֹר: "אִם אֵינְךָ מְמַלֵּט אֶת נַפְשְׁךָ הַלַּיְלָה, מָחָר אַתָּה מוּמָת". יב וַתֹּרֶד מִיכַל אֶת דָּוִד בְּעַד דרך הַחַלּוֹן, וַיֵּלֶךְ וַיִּבְרַח וַיִּמָּלֵט. יג וַתִּקַּח מִיכַל אֶת הַתְּרָפִים סוג של פסל וַתָּשֶׂם אֶל על הַמִּטָּה, וְאֵת כְּבִיר עור (עם שיער) הָעִזִּים שָׂמָה מְרַאֲשֹׁתָיו במקום בו הוא מניח את ראשו, וַתְּכַס בַּבָּגֶד. {ס}

יד וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד, וַתֹּאמֶר: "חֹלֶה הוּא". {ס}

טו וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל אֶת הַמַּלְאָכִים אותם שליחים שחזרו לִרְאוֹת אֶת דָּוִד לֵאמֹר: "הַעֲלוּ הביאו אֹתוֹ בַמִּטָּה אֵלַי לַהֲמִתוֹ". טז וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וְהִנֵּה הַתְּרָפִים אֶל הַמִּטָּה, וּכְבִיר הָעִזִּים מְרַאֲשֹׁתָיו. {ס}

יז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל: "לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי וַתְּשַׁלְּחִי אֶת אֹיְבִי וַיִּמָּלֵט?", וַתֹּאמֶר מִיכַל אֶל שָׁאוּל: "הוּא אָמַר אֵלַי: 'שַׁלְּחִנִי עיזרי לי לברוח - לָמָה אֲמִיתֵךְ ואם לא, אז אהרוג אותך'".

שאול רודף אחרי דוד אך פוגש את שמואל ומתנבא

יח וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט, וַיָּבֹא אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה, וַיַּגֶּד לוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שָׁאוּל, וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ (בנוית) בְּנָיוֹת. יט וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר: "הִנֵּה דָוִד (בנוית) בְּנָיוֹת בָּרָמָה". כ וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד וַיַּרְא כל אחד משליחי שאול אֶת לַהֲקַת הַנְּבִיאִים נִבְּאִים, וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם, וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה. כא וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲחֵרִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה. {ס}
וַיֹּסֶף שָׁאוּל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים שְׁלִשִׁים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה. כב וַיֵּלֶךְ גַּם הוּא הָרָמָתָה וַיָּבֹא עַד בּוֹר הַגָּדוֹל הבור הגדול והידוע אֲשֶׁר בַּשֶּׂכוּ נמצא בעיר 'שכו' וַיִּשְׁאַל וַיֹּאמֶר: "אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד?", וַיֹּאמֶר ענו לו: "הִנֵּה (בנוית) בְּנָיוֹת בָּרָמָה". כג וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל (נוית) נָיוֹת בָּרָמָה, וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא התנבא בכל זמן הליכתו עַד בֹּאוֹ (בנוית) בְּנָיוֹת בָּרָמָה. כד וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו את בגדיו, כמנהג הנביאים, וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה. עַל כֵּן יֹאמְרוּ הפך לפתגם בפי העם (כמו גם לעיל י, יא רק שהפעם קיבל הפתגם משמעות נוספת):, "הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם". {פ}


הערות

  • "וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד" (יא) - ראה מזמור נט בתהלים שכותרתו: "לַמְנַצֵּחַ... לְדָוִד... בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל, וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ".