ביאור:שמואל א כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א כט)


פלישתים דורשים מאכיש שדוד לא ישתתף במלחמה

א וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת כָּל מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה לאפק (הסמוכה לראש העין של ימינו), וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בַּעַיִן ליד מעין אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל בעמק יזרעאל. ב וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים עֹבְרִים עוברים בסך, בזה אחר זה לְמֵאוֹת בקבוצות של מאות וְלַאֲלָפִים, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים בָּאַחֲרֹנָה בסוף המחנה עִם אָכִישׁ. ג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים: "מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה?", וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים: "הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים מספר ימים מסויים אוֹ זֶה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה דבר רע מִיּוֹם נָפְלוֹ שערק משאול ועבר לצד שלי עַד הַיּוֹם הַזֶּה". {פ}

ד וַיִּקְצְפוּ כעסו עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים: "הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ מינית אותו שָׁם וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה, וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן למפריע בַּמִּלְחָמָה. וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה יקנה את רצון אדונו זֶה דוד אֶל אֲדֹנָיו, הֲלוֹא הרי הוא יכול לקבל את סליחת שאול אם יהרוג אותנו בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם הכונה 'שלנו' אך לא רצו להגיד דבר כזה במפורש. ה הֲלוֹא זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ לוֹ בַּמְּחֹלוֹת ראה יח, ז לֵאמֹר: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו". {ס}

ו וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "חַי יְהוָה נשבע אני בחיי אלוהיך כִּי יָשָׁר אַתָּה וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ כל מעשיך ודרכיך אִתִּי בַּמַּחֲנֶה, כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה. ז וְעַתָּה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם, וְלֹא תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים". {ס}

ח וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ: "כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה מָּצָאתָ בְעַבְדְּךָ מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיִיתִי לְפָנֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי בְּאֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ?". ט וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ: 'לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה'. י וְעַתָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְעַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ עבדי שאול (לשעבר) אֲשֶׁר בָּאוּ אִתָּךְ, וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וכאשר יהיה אור יום וָלֵכוּ". יא וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וּפְלִשְׁתִּים עָלוּ יִזְרְעֶאל לעמק יזרעאל. {ס}