ביאור:שמואל ב כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a08b21

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל ב כא)


א וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְהוָה, {ס}
וַיֹּאמֶר יְהוָה על ידי האורים והתומים: אֶל הרעב הוא בגלל מעשי שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים. ב וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ ביהושע ט טו לָהֶם, וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לכבודם של בני ישראל וִיהוּדָה. ג וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַגִּבְעֹנִים: מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, וּבַמָּה אֲכַפֵּר וּבָרְכוּ ובכך תסלחו לנו ותברכו אֶת נַחֲלַת יְהוָה? ד וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים: אֵין (לי) לָנוּ כֶּסֶף תביעות של כסף וְזָהָב עִם מאת שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית צורך להמית אף איש ספציפי בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: מָה אַתֶּם אֹמְרִים שאתם מבקשים אֶעֱשֶׂה לָכֶם. ה וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ: הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ הרג אותנו וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ חשב להשמיד אותנו מֵהִתְיַצֵּב מלהתקיים בְּכָל גְּבֻל שטח יִשְׂרָאֵל. ו (ינתן) יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם נהרוג אותם על ידי תקיעתם על עמוד לַיהוָה לפני ה', בפרהסיה בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה, {ס}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: אֲנִי אֶתֵּן. ז וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל מְפִי בֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל, עַל שְׁבֻעַת יְהוָה אֲשֶׁר בֵּינֹתָם בין דוד ליהונתן (שמואל א כ טו), בֵּין דָּוִד וּבֵין יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל. ח וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל, אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת, וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל כנראה הכוונה למירב (שמואל א יח יט), ומיכל גידלה אותם בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי. ט וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהוָה וַיִּפְּלוּ (שבעתים) שְׁבַעְתָּם יָחַד, (והם) וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים בימים הראשונים של תקופת קציר שעורים (חודש ניסן) (תחלת) בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים. י וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ פרשה אותו כאוהל מעליה אֶל ליד הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם עד שירד גשם על הגופות (מניסן עד חשון). והיה בירידת הגשם סימן שבוטלה הגזירה והרעב נגמר מִן הַשָּׁמָיִם, וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה. יא וַיֻּגַּד לְדָוִד, אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה רִצְפָּה בַת אַיָּה פִּלֶגֶשׁ שָׁאוּל. יב וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵאֵת בַּעֲלֵי מכובדי העיר יָבֵישׁ גִּלְעָד, אֲשֶׁר גָּנְבוּ לעיל שמואל א לא יב אֹתָם מֵרְחֹב בֵּית שַׁן אֲשֶׁר (תלום) תְּלָאוּם (שם הפלשתים) שָׁמָּה פְּלִשְׁתִּים בְּיוֹם הַכּוֹת פְּלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל בַּגִּלְבֹּעַ. יג וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ, וַיַּאַסְפוּ אֶת עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. יד וַיִּקְבְּרוּ עבדי דוד אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בעיר 'צלע' בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ, וַיֵּעָתֵר הסכים לתפילה (הוריד גשם) אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן. {פ}
טו וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל, וַיֵּרֶד דָּוִד וַעֲבָדָיו עִמּוֹ וַיִּלָּחֲמוּ אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיָּעַף דָּוִד צבאו של דוד התעייף. טז (וישבו) וְיִשְׁבִּי שם של לוחם פלישתי בְּנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה אחד מהלדים של אישה בשם 'רפה' וּמִשְׁקַל קֵינוֹ חוד החנית שלו שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁקַל נְחֹשֶׁת וְהוּא חָגוּר חֲדָשָׁה בחרב חדשה, וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד. יז וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ, אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי דָוִד לוֹ לֵאמֹר: לֹא תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא כדי שלא תמות ובכך תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל. {פ}
יח וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים, אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סַף אֲשֶׁר בִּילִדֵי הָרָפָה. {פ}
יט וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים, וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים ממשפחת אורגים מפורסמת בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת במקרה יש לו אותו שם כמו לגוליית שדוד הרג, או שגולית הוא שם כללי לפלישתים מכובדים (ועל פי דברי הימים א כ ה מדובר באח של גולית) הַגִּתִּי, וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים עבה כמו מקל שמשמש אורגים להשחיל את חוטי הערב בשתי. {ס}
כ וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת, וַיְהִי אִישׁ (מדין) מָדוֹן מריבה, מלחמה וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ, עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר, וְגַם הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה. כא וַיְחָרֵף אֶת קילל ולעג ל יִשְׂרָאֵל, וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן (שמעי) שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד. כב אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת, וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו. {פ}