ביאור:שמואל א ו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל א ו)
א
וַיְהִי אֲרוֹן יְהוָה בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.
ב
וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר: "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן יְהוָה? הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה באיזה אופן נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ?".
{ס}
ג
וַיֹּאמְרוּ: "אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם ללא מתנות, כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם קורבן לכפר על אשמכם - אָז תֵּרָפְאוּ, וְנוֹדַע ובזה יוודע לָכֶם לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ מִכֶּם מלהכות אתכם".
ד
וַיֹּאמְרוּ: "מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ?", וַיֹּאמְרוּ: "מִסְפַּר כפי מספר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים חֲמִשָּׁה שהוא 5, כך תיתנו 5 (עפלי) טְחֹרֵי כנראה סוג של עכבר זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב. כִּי מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם גם לכל העם וּלְסַרְנֵיכֶם וגם לסרנים, ולכן מספיק שייתנו כמספר הסרנים, המייצגים את העם.
ה
וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי (עפליכם) טְחֹרֵיכֶם וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם כנראה היתה עוד מכה שלא תוארה עדיין (עכברים אכלו את התבואה), או שהעכברים גרמו לטחורים אֶת הָאָרֶץ, וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד, אוּלַי יָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם מלהרוג אתכם ולהכות אתכם בטחורים וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם ששבר את פסל דגון וּמֵעַל אַרְצְכֶם שהעכברים אוכלים את תבואתה.
ו
וְלָמָּה תְכַבְּדוּ תכבידו, תחזקו אֶת לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם? הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם ה' במיצרים וַיְשַׁלְּחוּם בסוף הם שילחו את ישראל וַיֵּלֵכוּ.
ז
וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת מיניקות אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל רסן למשוך עגלה (הן לא רגילות לעבוד ולכן הסיכוי נמוך שימשכו את העגלה), וַאֲסַרְתֶּם תיקשרו אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה, וַהֲשֵׁיבֹתֶם תחזירו בְּנֵיהֶם את הבנים של הפרות (כך שהפרות לא ירצו לקחת את העגלה, אלא אם כן יקרה נס) מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה.
ח
וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן יְהוָה וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם כקורבן אשם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ, וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ.
ט
וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ השטח של ישראל יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ לכיוון בית שמש, שהיתה עיר של ישראל בקצה הגבול עם פלישתים - הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְאִם לֹא - וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ, מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ".
י
וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן, וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ כלאו בַבָּיִת.
יא
וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם.
יב
וַיִּשַּׁרְנָה הלכו בדרך ישרה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ, הָלֹךְ וְגָעוֹ גָעוּ תוך כדי הליכה, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ.
יג
וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת.
יד
וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי תושב בית שמש וַתַּעֲמֹד שָׁם, וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ שרפו באש הדולקת בעצים שהם שברו מהעגלה עֹלָה לַיהוָה.
{ס}
| שרידי בתים בתל בית שמש |
טו
וְהַלְוִיִּם מתושבי בית שמש הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב, וַיָּשִׂמוּ הלויים הניחו את הארון והארגז אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה, וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַיהוָה.
טז
וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים רָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרוֹן בַּיּוֹם הַהוּא.
{ס}
יז
וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים {ר} אָשָׁם לַיהוָה: {ס}
לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד {ס}
לְעַזָּה {ר} אֶחָד {ס}
לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד {ס}
לְגַת {ר} אֶחָד {ס}
לְעֶקְרוֹן אֶחָד. {ס}
יח
וְעַכְבְּרֵי {ר} הַזָּהָב: מִסְפַּר הם נתנו כמספר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים, מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי כפרים פרוזים, ללא חומה, וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה מקום שנקרא לאחר המקרה על שם האבן, ועל שם האבל שהיה להם אחר כך אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה האבן נמצאת שם עד היום הזה, יום כתיבת הספר בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי.
יט
וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יְהוָה את ארון הברית שאסור לראותו (במדבר ד, כ), וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ 50,070 איש (ויש מפרשים ש50,000 מתו בכל הארץ ובבית שמש רק 70, או שמתו 70 מכובדים ובכך כיפרו על 50,000 שהיו אמורים גם כן למות), וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה יְהוָה בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה.
כ
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ: "מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה? וְאֶל מִי לאיזה מקום יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ?".
כא
וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים שליחים אֶל יוֹשְׁבֵי קִרְיַת יְעָרִים לֵאמֹר: "הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן יְהוָה, רְדוּ, הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם".
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- ארון הברית מובא לקריית יערים (ר' בתחילת הפרק הבא) ושם נשאר לתקופה ארוכה עד שדוד מעלה אותו לירושלים (שמואל ב פרק ו).
- מדוע הוכו אנשי בית שמש? מצודת דוד מפרש על פי תרגום יונתן: "ה' הכה בהם על שפתחו הארון וראו בו בפנים"
