ביאור:שמואל א כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של שמואל א כח)


אכיש מגייס את דוד למלחמת פלישתים בישראל

א וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַצָּבָא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל דָּוִד: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי אִתִּי יחד עם פלישתים, להילחם בישראל תֵּצֵא בַמַּחֲנֶה אַתָּה וַאֲנָשֶׁיךָ". ב וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ: "לָכֵן ובכן (לא במשמעות של סיבה ותוצאה) אַתָּה תֵדַע התחמק מלענות תשובה ברורה אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ", וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל דָּוִד: "לָכֵן על כן, בגלל הסכמתך שֹׁמֵר לְרֹאשִׁי אֲשִׂימְךָ כָּל הַיָּמִים". {פ}

שאול מעלה את שמואל על ידי בעלת אוב
Witch of Endor. Dore 1866.jpg
שאול ובעלת האוב, גוסטב דורה, 1866

ג וּשְׁמוּאֵל מֵת כפי שסופר לעיל כה, א, וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ שהיא עירו, וְשָׁאוּל הֵסִיר בעבר (על פי ציווי התורה בויקרא כ, כז) הָאֹבוֹת את בעלי האוב, המכשפים שמתקשרים עם המתים וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים סוג של בעלי אוב מֵהָאָרֶץ. ד וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם, וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ. ה וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד. ו וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהוָה וְלֹא עָנָהוּ יְהוָה, גַּם בַּחֲלֹמוֹת על נביאים שמתנבאים בחלום, גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם. ז וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו: "בַּקְּשׁוּ חפשו לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ". וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו: "הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר". ח וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה, וַיֹּאמֶר: "(קסומי) קָסֳמִי עשי כישוף נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךְ". ט וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו: "הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל, אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ, וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ מנסה להכשיל אותי ולגרום למיתתי, על ידי מוקש, מלכודת בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי". י וַיִּשָּׁבַע לָהּ שָׁאוּל בַּיהוָה לֵאמֹר: "חַי יְהוָה אִם יִקְּרֵךְ עָו‍ֹן עונש על העוון בַּדָּבָר הַזֶּה". יא וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: "אֶת מִי אַעֲלֶה לָּךְ?", וַיֹּאמֶר: "אֶת שְׁמוּאֵל הַעֲלִי לִי". יב וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל לֵאמֹר: "לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל (שמואל אמר לה)?". יג וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: "אַל תִּירְאִי כִּי אלא אימרי מָה רָאִית?", וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל: "אֱלֹהִים רוח של מת נכבד ונורא רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ". יד וַיֹּאמֶר לָהּ: "מַה תָּאֳרוֹ?" וַתֹּאמֶר: "אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל", וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. {ס}

טו וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל: "לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי הטרדת אותי לְהַעֲלוֹת אֹתִי?", וַיֹּאמֶר שָׁאוּל: "צַר לִי אני במצוקה גדולה מְאֹד, וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּי, וֵאלֹהִים סָר מֵעָלַי וְלֹא עָנָנִי עוֹד, גַּם בְּיַד הַנְּבִיאִים גַּם בַּחֲלֹמוֹת, וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶׂה". {ס}

טז וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: "וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי, וַיהוָה סָר מֵעָלֶיךָ וַיְהִי עָרֶךָ לשונא שלך (ערך בארמית שונא, ראה דניאל ד, טז)? יז וַיַּעַשׂ יְהוָה לוֹ לדוד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לעיל טו, י בְּיָדִי, וַיִּקְרַע יְהוָה אֶת הַמַּמְלָכָה מִיָּדֶךָ וַיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִד. יח כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה וְלֹא עָשִׂיתָ חֲרוֹן אַפּוֹ את מה שה' ציווה בכעסו על בַּעֲמָלֵק, עַל כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָׂה לְךָ יְהוָה הַיּוֹם הַזֶּה. יט וְיִתֵּן יְהוָה גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים, וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי בעולם הבא, גַּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן יְהוָה בְּיַד פְּלִשְׁתִּים". כ וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל, גַּם כֹּחַ לֹא הָיָה בוֹ, כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה. כא וַתָּבוֹא התקרבה הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל וַתֵּרֶא כִּי נִבְהַל מְאֹד, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "הִנֵּה שָׁמְעָה שִׁפְחָתְךָ בְּקוֹלֶךָ וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי וָאֶשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי. כב וְעַתָּה שְׁמַע נָא גַם אַתָּה בְּקוֹל שִׁפְחָתֶךָ וְאָשִׂמָה לְפָנֶיךָ פַּת לֶחֶם וֶאֱכוֹל, וִיהִי בְךָ כֹּחַ כִּי תֵלֵךְ בַּדָּרֶךְ". כג וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר: "לֹא אֹכַל", וַיִּפְרְצוּ הפצירו, שיכנעו בוֹ עֲבָדָיו וְגַם הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם, וַיָּקָם מֵהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל הַמִּטָּה. כד וְלָאִשָּׁה עֵגֶל מַרְבֵּק מפוטם בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ, וַתִּקַּח קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת. כה וַתַּגֵּשׁ לִפְנֵי שָׁאוּל וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיֹּאכֵלוּ, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ בַּלַּיְלָה הַהוּא. {פ}